לג בעומר

ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי - לעיל תפריט ראשי של אתר לג בעומר ובו: וידאו מלג בעומר יום ההילולא, מאמרים וליקוטים המכילים מידע מעניין לג בעומר מספר התודעה שולחן ערוך וספרי חסידות, תפילות ללג בעומר - מליקוטי תפילות, אלבומי תמונות מפוארים מלג בעומר יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי משנים תשס''ו והילך ומצגות להורדה, שירי לג בעומר - שירים לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי ובעניין לג בעומר בכל הסגנונות השונים, ודף קטעי וידאו מלג בעומר. ולהלן תפריט ליקוטים ומאמרים בעניין לג בעומר ורבי שמעון בר יוחאי מידע רחב, סיפורים, הלכה, ומנהגים בעניין היום לג בעומר:

לג בעומר במירון - ל"ג בעומר

בעל עטרת זקנים על שו"ע כתב מנהג א"י שנוהגים לילך על קבר רשב"י ז"ל ובנו ר"א ז"ל ביום לג בעומר. גם בעל "הערוך השולחן" כתב "הילולא דרשב"י בארץ ישראל מרבים בתפילה ובהדלקת נרות על קברו הקדוש ואומרים שנסתלק ביום זה, וגם יצא מהמערה ביום זה". בספר ימי שמואל מסופר עובדא מעניינת על הגה"צ רבי שמואל העליר זצ"ל רבה של צפת, שבערוב ימיו אמר למקורביו לפני לג בעומר כי השנה לא יוכל כנראה לעלות למירון לציון הקדוש מפאת חולשתו וקושי טלטול הדרך בחמורים וכו'. והנה ביום לג בעומר מוצאים אותו שהגיע למירון לציון הרשב"י, שאלוהו הרי אמר שלא יעלה, השיב להם כי ראה בחלומו שאומרים לו את לשון הכתוב בעזרא (יט) "וכל אשר לא יעלה בית אלוקים רכושו יחרם", על כן היה מוכרח לעלות. יש שאומרים בשם האר"י ז"ל, אשר ביום לג בעומר עומד התנא אלוהי רבי שמעון בר יוחאי על ציונו הקדוש ומברך לבל אחד ואחד הבאים שמה למירון לכבודו לשמוח שם בשמחת ההילולא רבתי שלו. ציון הרשב"י. נתאמת לנו מאנשי אמת אשר השמחה על ציון הרשב"י היא שלא כדרך הטבע, דכתיב (משלי יג-ט) אור צדיקים ישמח. בני יששכר ציון הרשב"י. אם לומד על ציון הרשב"י עם חבר, אז משפיעין עליו רזין זה לזה ומבטלין הקליפה. מהרצ"א מדינוב זי"ע פעם אחד היה פחד נורא מן הערביים שרצו לבטל ההילולא דרשב"י זי"ע ב לג בעומר, נראה כל הלילה ממש אש בוערת בתוך ביתו של הרב (הרה"ק רבי שלמה אליעזר אליפאנדרי - שקבע משכנו בעיה"ק צפת ת"ו בשנים תר"ע - תרפ"א) ופוחדו לדבר. ביום השני שלח הרב אחרי היהודים ואמר להם: עלי ועל צוארי תוכלו לסמוך ולעשות הילולא רבא כנהוג. וכן היה באין פוצה פה ומצפצף. מסעות ירושלים מאמר חיות אש פרק צפה הצפת אות לג הוצאת הנסיעה למירון. 'תני רב תחליפא אחוה דרבנא חוזאה, כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה וכו', חוץ מהוצאת שבתות והוצאות יום טוב והוצאות בניו לתלמוד תורה וכו' (ביצה סו: ופז.), ויש להוסיף וחוץ מ"הוצאות נסיעה למירון". ועיין בשיטה מקובצת (ביצה שם) בשם הריטב"א, שכתב, חוץ מהוצאת שבת ויום טוב, לאו דוקא הוצאת שבת ויום דהוא הדין בכל הוצאות של מצוה, אלא נקט הני דרגילי ושכיחי. רבי שלמה מזוויעהל זצוק"ל מירון של לג בעומר. חסיד בעלזא היה בתל אביב, גאון אדיר שהתהלך בצידי דרכים, ושמו ר' שמחה מונד זצ"ל. כל ימיו היה ר' שמחה טורח לעלות מירונה בלג בעומר. אף בהיותו ישיש מופלג, עושה היה את הדרך הארוכה על כל המאמץ הכרוך בכך. עוד ראוהו במירון ב לג בעומר אף כאשר עבר את גילו התשעים. מרגלא בפומיה אימרה מתוקה. יודעים אתם את ההבדל בין מירון של שאר ימות השנה למירון של לג בעומר, הבה ואומר לכם, כאשר הגביר יושב בביתו ואדם נצרך בא להתדפק על דלתו הרי שהגביר יושב ומברר על פרטי הבקשה, ואז אם נשאה חן בעיניו, מעניק את נתינתו המסוימת. אולם, כאשר גביר זה עורך חתונה לבנו, אז שופעות הנתינות לכל עבר, מחלק הוא לכל מבקש, אינו שואל שאלות. גדולה שמחתו, ועז רצונו שכל סובביו ישמחו עמו. בליל חתונה אין שואלים שאלות, כולם מקבלים. 'אז מפרעגט קשיא'ס איז ביטער' ,(כשמקשים קושיות זה מר). היה רבי שמחה מסיים, 'כששואלים ומבררים אין זה טוב, לא תמיד האדם ראוי, אך בלילה זה, של ההילולא הגדולה שעורך רבי שמעון במירון, לא שואלים שאלות, הכל ראויים, כולם מקבלים ושואבים בששון ממעייני הישועה. נפלאותיו לבני אדם שמחה מיוחדת היה לבני צפת בכל שנה ערב לג בעומר, תהלוכת ספר התורה מצפת למירון. מקורה לכאורה לפי דברי אנשי צפת, בגלל שבימים עברו לא היה ספר תורה במירון (והיו מתעכבים שם כמה ימים), על כן לקחו ספר תורה מצפת כדי לקרות בו, וכדי להרבות בשמחה לכבוד רשב"י ולכבוד התורה עשו שמחה גדולה בלווית הספר תורה. בלג בעומר שנת תרע"א בעת הדלקת המדורה על גג האוהל של רבי שמעון בר יוחאי, ארעה טרגדיה נוראה, דחיפת ההמון שעל הגג היתה כה גדולה, עד שהמעקה עליה נשענו האנשים שהיתה רעועה נהרסה ואתה גם יסודות הגג, שמונה הרוגים היו שם, ומתוכם ששה מבני צפת, אז עלה בדעתם של כמה מרבני צפת לבטל את מנהג ההדלקה במירון בלג בעומר, או לפחות לאסור על הנשים להשתתף, כי ראו במקרה הזה אות מן השמים. ובאמת כן היה, וכפי שכתב ר' ישעיה הורביץ מצפת בספרו עדן ציון: "באסיפת החכמים והזקנים שבעיר גזרו איסור על שבע שנים שלא יבואו הנשים למירון ב לג בעומר, ואז נחלש במקצת השמחה הגדולה, ובפרט שבשנת תרע"ד פרצה מלחמת העולם הראשונה, וערבה כל שמחה, וזה נמשך לכמה שנים". על דבר הסתירה המשתמע לכאורה, כי בספר שבחי האר"י מבואר שרצון הרשב"י רק בשמחה ולא בבכיות ומרירות, ובחרדים ובשאר ספרים מפליאים ההתעוררות והתפלות ובכיות במקום הזה. ואמרתי בזה לכבוד התנא האלוקי הרשב"י זיע"א העומד לנו במקום קודש הקדשים כדאיתא בזוה"ק מאן פני האדון ד' דא רשב"י וכו', דכל ת"ח המבין ויודע ומכיר גודל קדושת המקום, ידע כי השנים כאחד טובים ומצומדים כאשה אל אחותה, כי א"א בעולם להגיע אפי' אפס קצהו לשמחה אמיתיות השופע במקום הזה אם לא כי יתבונן וילבוש חרדה ורעדה וישפיל עצמו ויבטש דרמיה, כמ"ש בזוה"ק גופא דלא סליק נהורא דנשמתיה מבטשין יתיה, ולפי ערך הביטול והאין וביטול המסך המבדיל החומר הגס, כן לעומת זה ממילא יבוא ויושפע אור השמחה שמחה אלוקית, ובזה נאמרה וגילו ברעדה, א"א לבוא הגילה אלא מתוך רעדה שקדמו ואם לאו השמחה אינה אלא הוללות. כבוד מלכים ידוע שהרה"ק מרוז'ין זצ"ל שאל וברר פעם איך נראה ההילולא של הרשבי במירון ב לג בעומר, והשיבו לו בפנים - יום כיפורים, ובחוץ שמחת תורה. והרה"ק הנ"ל קנה החזקה להדליק "הדלקה" בציון הרשב"י. שבתא טבא. הרה"ק ר' אברהם וויינברג זיע"א מסלאנים, כשהיה על הציון הק' של רשב"י במירון, אמר 'שבתא טבא', כלומר, שאף בקדושת המקום נשפע בחינת שבת מכוחו דרשב"י דאיקרי שבת. בית אברהם למירון צריך הכנה מיוחדת. פעם כאשר עבר כ"ק האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור זצ"ל בדרכו ליד מירון, אמרו משמשיו בקודש שלא רחוק מכאן זה ציון הרשב"י במירון, וכיוונו לרמז בזה שאפשר ליסוע לשם. השיב להם ה"אמרי אמת" "מירון דארף האבען א ספעצילע הכנה" (מירון צריך הכנה מיוחדת).

ישיבת תיקון המידות - ברסלב on Google+ - ישיבת תיקון המידות ברסלב בגוגל פלוס