למה נקרא ספר הקדוש מרשב"י הפירוש על התורה "זוהר". כי האבות נקראים "הר", והאותיות הנשארים ממילה זוהר הם אות ז' ואות ו' המרמזים על יחוד קב"ה ושכינתיה כידוע ליודע ח"ן. וזהו "זוהר" שמיחד על ידי זה הפירוש על התורה האבות בקודשא ב"ה ושכינתיה. (קדושת לוי)
בדור האחרון בסוף הימים יתגלה הזוהר ובזכות העוסקים יבוא משיח
הנה מבואר שהחיבור מהזוהר היה עתיד להיות גנוז וכו', עד שיבא הדור האחרון בסוף הימים שאז יתגלה לתחתונים, ובזכות העוסקים יבוא משיח, כי אז תמלא הארץ דעה בסבתו אשר זה תהיה סבה קרובה לביאתו, וזה שאמר ובגינה ושבתם איש אל אחוזתו וכו' כדי שבזכות זה יגאלו ישראל, כשם שלא נגאלו ישראל ממצרים עד שהוצרך הקב"ה לקדשם בדם פסח ובדם מילה, וכן גאולה העתידה לא יהיה הגאולה עד שיזכו לתוספות הקדושה הזו, והוא רצון האל יתברך, ואשרי הזוכה בה (ספר שני לוחות הברית, עשרה מאמרות ,מאמר ראשון.)
עם ספר הזוהר נצא מהגלות
ובני ישראל יוצאים ביד רמה (שמות יד'-יח'), ותרגומו ובני ישראל נפקין בריש גלי, יש לומר בריש גלי ע"ד דאיתא בזוהר הקדוש (הקדמת הזוהר) בספרא דא יפקון מן גלותא, וזהו שמרומז בפסוק 'ובני ישראל יוצאים' היינו מן הגלות כנ"ל, 'ביד רמה' ותרגומו בריש גלי, "בריש" ר"ת ר'בי ש'מעון ב'ר י'וחאי "גלי" כשיתגלה ספרו הקדוש ספר הזוהר אז בדא יפקון מן גלותא, והבן. (דגל מחנה אפרים פרשת בשלח)
לימוד הזוהר
אפילו בגירסא בעלמא - בונה עולמות ומקרב הגאולה ועוד. סמא דחיי, חיוב גדול על כל ישראל ללמוד זוהר הקדוש בכל יום אפילו גירסא בעלמא, כי בזה בונה עולמות ומטהר ומקדש נשמתו, ואין קץ לגודל שכרו, כי בזה מקרב הגאולה ועושה נחת רוח גדול ליוצרו, כמובא בזוהר הקדוש פרשת נשא דף קכ"ד בהאי חבורא דילך דאיהו ספר הזוהר יפקון
ביה מן גלותא ברחמי. ובתיקונים (סוף תיקון ו') מהאי חבורא דילך כד יתגלי לתתאי בדרא בתראה בסוף יומייא ובגיניה וקראתם דרור בארץ.
ובתיקון ל' בספר כסא מלך וזה לשונו, כמה גדול חיוב על תלמיד חכם ללמוד קבלה, ועונשם כמה גדול אם אינם לומדים קבלה, וגורם אורך גלותא, כי הם מעכבים הגאולה רח"ל, כי יעשה בשעה אחת בלימוד הקבלה מה שלא נעשה בלמוד חודש ימים בפשטי התורה, כי גדול כחה לקרב הגאולה.
ממנו יודע החיוב וגודל השכר למי שלומד הקבלה, כי לימוד הזוהר בגירסא בעלמא הוא בונה עולמות, וכ"ש אם יזכה ללמוד ולהבין פירוש מאמר אחד יעשה תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה, ואין צורך להאריך בראיות לזה המפורשים מפי גבורות הקדוש האר"י זלה"ה, אלא וודאי לימודו כל השנה אינו כלום אם אין מעטרו ביום אחד בלימוד הקבלה כי שקול הוא כנגד כולם. וז"ש "וגרים דלא ישתדלון בהון" דוק מיניה הא אם ישתדלון בהון כל אחד כפי יכולתו אפילו יום לשנה, תורתו כולה עושה פירות למעלה. וכ"ש אם קובע עת לה' שעה אחת בכל לילה אז מובטח בו שהוא בן עולם הבא מבני היכלא דמלכא ויהיה מרואי פני המלך היושבים במלכותא דרקיעא, ודי בהערה זו למי שחננו ה' בינה והשכל. (כסא מלך תיקון מ"ג אות ס')
איתא בזוהר הקדוש והמשכילים יזהירו בזוהר הרקיע, בהאי חבורא דילך דאיהו ספר הזוהר דאימא עליהי תשובה, באלין לא צריך נסיון, ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ספר הזוהר יפקון בי' מן גלותא ברחמי, ויתקיים בהן ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר כך העיד נשמת רעיא מהימנא לרשב"י (זוהר פר' נשא קכד:). וכן איתא בתיקונים (ו' כא.) דאמר אליהו הנביא לרשב"י וכמה ב"נ לתתא יתפרנסון מהאי חבורה דילך, כד יתגלו לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא, ובגיניה' "וקראתם דרור בארץ", היינו שע"י לימוד זוהר הקדוש והתיקונים נזכה לביאגו"צ.
וזה מרומז בברכת האבות ומביא גואל לבני בניהם "למען שמו" אותיות "שמעון" עם ל' מ' בגי' ע' דהיינו הע' תיקונים שנתגלו ע"י רשב"י זי"ע ע"י זה מביא גואל לבני בניהם.
וגם אפשר לרמז זה בסוף השירה, דכידוע מרמז לגאולה העתידה וכמו שפי' רש"י אז ישיר לשון עתיד בב"א, בפסוק ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, "ביבשה" נוטריקון בזכות התנא שמעון בן יוחאי, "הים" נוטריקון ימות מלך המשיח, היינו שבזכות התנא האלוקי רשב"י זי"ע נלך לקראת ימות מלך המשיח, ולכן סמכו חז"ל מיד אחרי הפסוק הזה כי לד' המלוכה ומושל בגוים והי' ד' למלך על כל הארץ בב"א. (תורת גד)
איך לומדים זוהר הקדוש
דרכו של המגיד הקדוש מזלאטשוב היה ללמוד זוהר הקדוש אחר חצות, אמנם לפני כן היה בודק לראות אם כולם כבר ישנים. פעם אחת היה תלמידו הרה"ק מקאמרנא ער באותה שעה, וסיפר ששמע כיצד שהתחיל ללמוד, דאמר לעצמו, איך אתה לומד זוהר, יודע אתה שאינך ראוי לכך ללמוד זוהר הקדוש, ואחר כך שב ללמוד, ושוב הפסיק ובכה באמרו לעצמו, אם באמת היית יודע שאין אתה ראוי ללמוד זוהר הקדוש היה גם כן טוב, ופרץ שנית בבכי. וסיים, כי מאז לא היה יכול לישון בשעה שרבו למד זוהר הקדוש לאחר חצות הלילה. (נתיב מצוותיך)
הבעל שם טוב ראה את כל העולם בזוהר הקדוש
בק"ק מעזיבוז היה סוחר גדול, והוא היה מאותן אנשים שהיו עדיין נגד הבעש"ט. והיה להסוחר הנ"ל בן יחידי חכם ומופלג בלימוד ובשארי המעלות. והיה נוסע לברעסלוי בשביל סחורה, ודרכו היה להתעכב בנסיעה כזו ארבע שבועות. פעם אחת נתעכב יותר מעשרה שבועות ולא היה ממנו שום ידיעה כלל, ונצטערו הוריו מאוד על זה. ויהי ברבות הימים ותאלצהו אשתו מאוד ללכת להבעש"ט, ואמר להבעש"ט, זה יותר מעשרה שבועות שנסע בני יחידי לברעסלוי ואין לי שום ידיעה ממנו. מיד ציוה הבעש"ט שיביאו לו ספר הזוהר, ופתח אותו וראה והשיב לו, בנך הוא בעז"ה בחיים ושלום, ושבת זה ישבות בכפר סמוך לעירנו. ולא האמין לדבריו, כי איך יכול להיות שישבות בנו בכפר הסמוך ולא יבוא לביתו לשבת. אבל באמת כך היה המעשה, שנשברה העגלה כמה פעמים בדרך, ובא ברגליו לכפר הנ"ל בחצי הלילה של שבת, ותיכף במוצאי שבת קודש בא לביתו. ואז ראה הסוחר למפרע כי כל דברי הבעש"ט כנים וצודקים, והלך להבעש"ט וביקש ממנו מחילה היות שדיבר עליו לשון הרע, וסיפר לו כל המעשה. אמר לו הבעש"ט, שוטה, הלא האור שברא הקב"ה בששת ימי בראשית היה האדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו, וגנזו לצדיקים לעתיד לבא, והיכן גנזו בתורה, ולכן כשאני פותח את ספר הזוהר אני רואה את כל העולם כולו. (שבחי הבעש"ט)
פשט בזוהר
הבעש"ט הקדוש ראה פעם גדול אחד שהיה גר בעירו, ורצה הבעש"ט שיתחבר לדרכי החסידות. ועל כן פעם אחת בליל שבת קודש חלם לו אותו גדול מאמר אחד בזוהר הקדוש אשר אמר הבעש"ט על זה איזה פשט, והאר"י הקדוש אמר על זה המאמר פשט אחר, ואמרו זה לזה גלך ונשאל את רשב"י, ואמר רשב"י כהאר"י, ואמר הבעש"ט לרשב"י, הלא עשיתם את הזוהר על פי רוח הקודש אם כן נשאל את כביכול בעצמו, ואמרו בשמים הפשט כהבעש"ט, כך חלם הגדול הלז. ובסעודה שלישית הלך הגדול הנ"ל להבעש"ט, ודחק את עצמו לשמוע התורה של הבעש"ט, ושמע שאמר הזוהר הלזה, ואמר לו הבעש"ט אתה כבר שמעת בלילה את הזוהר. (צרור החיים)
ספר הזוהר מהתנא האלוהי
הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזיבוז' זי"ע נהג בכל שנה ושנה לעשות סיום ספרי הזוהר הקדוש ביום לג בעומר, ואחר הסיום לקח הספר הזוהר הקדוש בידיו הקדושים, וביאר נוסח דף השער של הזוהר הקדוש, 'ספר הזוהר' ספר המאיר ומזהיר אור הבהיר, 'מהתנא האלוקי' ממי שמלמד ומורה לנו אלקות, 'ער לערנט אונז גאט ברוך הוא', הלא הוא 'רבי שמעון בר יוחאי', ורקד כמה שעות, ואחרי הריקודין משמחת היום ומשמחת התורה נשק בפי קדשו את ספר הזוהר ואמר בזה הלשון 'איך קען דיך, און די קענסט מיך' (אני מניר אותר ואתה מכיר אותי). (כוחו דרשב"י)
לימוד הזוהר בכוחו לבטל גזירות רעות.
והנה בשנת תצ"א בקיץ היה גזירות נוראות מאת האפיפיור של אותו הזמן, ואחת הגזירות היה לבער ספרי התלמוד של בני ישראל. ומובן כי זה היה צרה נוראה מאד, וכל גדולי ישראל עסקו בזה האיך לבטל הגזירה. והגאון ר"י באסאן רבו של רבינו (רמח"ל זיע"א) שאל את רבינו לבאר לו סוד הענין שיהיה כח כזה להסטרא אחרא נגד התורה: ורבינו השיב לו בביאור מספיק סוד כל הענין, וכן כותב לו רבינו כי הוא ראה זאת מקודם והקדים רפואה למכה, ותיקן בהישיבה שלו שילמדו ספר הזוהר ותיקונים וזוהר חדש בלי הפסק מעלות השחר עד צאת הכוכבים.
(ירים משה, תקנות ראשונת, אות י"ד)
לימוד הזוהר הקדוש מגין בעת צרה.
ומובא ב"בן יהוידע" (ברכות סג.) וז"ל ובאופן אחר יובן בס"ד, דידוע שיש באדם עור ובשר וגידין ועצמות, והם כנגד ד' עולמות אבי"ע, וכנגד ד' לימודים שהם פרד"ס. והעצמות הם כנגד האצילות, וכן הסוד, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל בע"ח. ועוד איתא בתיקונים כי לימוד הסוד הוא המגין על ישראל להוציאם מן הגלות ורבוי הצרות, וזה שאמרו כל המרפה עצמו מדברי תורה, "עצמו" דייקא, שהוא מתרפה בלימוד הסוד שהוא כנגד העצמות שהוא סוד אצילות, אין בו כח לעמוד בעת צרה, כי הלימוד הזה הוא המגין בעת צרה ובגלות.
דף הזוהר הקדוש אליבא ריקניא מונע כל מילי בישא והשמר פן ישיאך לבבך לחדול מזה.
(הנהגות ר' משה גרינואלד זצ"ל מחוסט, אות כ"א)
ע"י לימוד הזוהר ממתיק הדינים ומשבית הקליפות.
ובלימוד התורה ובפרט בעסקו במתיקות לשון הזוהר ובאור של סודות התורה מתוקים מדבש מתוקים, ודאי טעמו וראו בכל אלה יתמתקו הדינים, וממש יתהפך ברגע לאיש אחר בלב רחב ושמח, ובזה ממתיק הדינים וכורת ומשבית הקליפות, וזהו הנקרא מחצדי חקלא. ( נתיב מצוותיך, שביל התורה, א' אות י')
העצה לינצל ממינות ואפיקורסות - לימוד הזוהר.
אמר הרה"ק ר' מרדכי מלעכוויטש קודם ביאת משיח תתגבר מינות ואפיקורסות רחמנא ליצלן בעולם, העצה לזה להיזהר בשלושה דברים, והדבר הראשון הוא, לאמר בכל יום זוהר אף על פי שאינו מבין מה שאומר, כי אמירת זוהר מסוגלת לטהרת הלב. (אור ישרים, מירא דכיא)
ולו עמי שומע לי, בדור הרע הזה שהמינות גובר, היו למדין עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם, והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים. (נוצר חסד פרק ד' משנה כ')
בעת לימוד ספר הזוהר השכינה שורה עליך והקב"ה מאיר עליך אור חיות.
אבל העיקר תדע אחי, לימוד זה שנתגלה בזמן הזה וכו', הוא מחמת שרע גובר מאד וכנסת ישראל נופל, ובלימוד זה נזדכך הנפש, ובאמת בעת לימוד הסודות ובפרט זוהר ותיקונים מאיר הנפש, ועל ידי לימוד וידיעות כוונת המצוות מעורר בשרשים עליונים ויאיר למטה בעילוי רב אור גדול, ובפרט בעת לימוד ספר הזוהר שממש השכינה שורה עליך והקב"ה מאיר עליך אור חיות, ובלבד שתהיה לך הכנעה באמת, ועוד שתזכה על ידי לימוד זה להיות עפר ואפר ולסבול יסורים וחריפין ודישות עקב שתהיה בעיניך כאסקופה התחתונה שהכל דשין עליך, והשם יתברך יעזור לך בהרחבת המוחין של הקדושה ובנועם זיו השכינה שלא תרגיש מכל אלה שום הרגש כלל וכלל. (ספר נתיב מצוותיך שביל היחיד אות ד')
לימוד הזוהר היא העצה היעוצה לטמטום הלב.
הטמטום הלב היא שנעשה לב האבן וכו', יש לזה עצה היעוצה והבחירה ביד האדם על ידי שמבטלין ליה וכו', ועצה היעוצה לזה ללמוד ספר הזוהר, כי זוהר הוא מלשון הארה שמאיר במקום החושך וכו', ובנידון שאר הלימוד יהיה בזה האופן מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רוב לימודו בזוהר הקדוש אף שאינו מבין, כי מה איכפת לו שאינו מבין, אפילו הכי הוא סגולה. (ספר מאה שערים אמרי קדש)
בעיקבתא דמשיחא דייקא חובה לעסוק בזוהר הקדוש.
דע שבדורות הראשונים היו יכולים להשיג שלימות נפשם להלהיב בזיכוך רב ובקדושה להמשיך על עצמם נועם זיו אור השכינה באור עליון וצח בדביקות ויראה ואהבה, והכל על ידי פשטות התורה תורה שבעל פה נגלה. אבל בדור הזה עקבות דמשיחא שהרע גובר ומתנשא וחוצפא יסגי וכו', ומי יגן עלינו מן הקליפות הרעות המחשיכים האור והשכל, ועל ידי נגלות התורה אי אפשר בדור הזה באין פנים להלהיב כל כך נפש המשכלת בדביקה בחשיכה שהרע והמקטריגים הרוחניים מתגברים, ולא עוד אלא שהם מתלבשים בגשמיות בערב רב שהם הרבים, ומושל וגובר אפיקורסות ומינות ושנאת חנם ולשון הרע, וכל מי שהוא חצוף ביותר גובר ביותר, ולולא מתיקות עריבות נועם זיו לשון הזוהר והתיקונים וכתבי מרן המאירים לנפש המשכלת ומיישבין הדעת, משמחת לב ומאירת עינים, לא היה באפשרות להאיר מרוב הצרות וחלישות דעת מרשעים המינים ואפיקורסים. ולכן אחיי טעמו וראו אור הגנוז ומתיקות שיש בזוהר הקדוש המאיר לנפש, עד שמרוב אורה תקבל על עצמך כל הרעות והצרות והיסורים ולא יתחלש דעתך, ולא תפול ממדרגתך, ותתעלה למעלה למעלה עד רום המעלות, חזק חזק חזק ואמץ לא תירא ולא תפחד. ( נתיב מצוותיך, שביל התורה א')
הטעם מפני מה נתגלה הזוהר בתוקף הגלות בעיקבתא דמשיחא.
עתה הברירה ברגלים, וכמו שאמרו בעקבות משיחא חוצפא יסגא, ושהיא התאוה שמתגברת בראותה כי כלתה אליה רעה, וכמו שביאר באורך רבינו האר"י זצ"ל, ומתגברת להחטיא, אבל כשל כחה בענין הרעות ותוקף הצרות, כי כבר הוברר הרבה כאמרו מפי כבוד האר"י זצ"ל, ולכן סמוך לדורות שאחר האלף שנה מהחורבן נתגלה אור הזוהר להגן על הדורות, ושאם נזכה להתעסק בסתרי תורה כדת מה לעשות, בזכות זה תפרה ישע ישועות ישראל. (שם הגדולים, מערכת גדולים, א' רי"ט)
ומה שאומרים וכי אכשר דרא ללמוד בזוהר הקדוש. אדרבא, שבדורות הראשונים שהיו להם נשמות קדושים ממקומות גבוהים, יכלו לטהר נשמתם בפשטי התורה, ועכשיו בעיקבא דמשיחא נשמות נמוכים וגם התגברות החיצונים רח"ל, אי אפשר לטהר נשמתם רק בסמים יקרים היינו בזוהר הקדוש, כי לשון הזוהר מסוגל לזה אפילו בפטפוט לחוד ואפילו בלגלוג, ובזה יהיה נשמר מכל רע מיצר הרע וממקרים רעים בעולם הזה החומרי וגם בעולם הבא הרוחני, כנודע מ"זוהר הקדוש" (פרשת פנחס דף רי"ט) בוצינא קדישא דנהיר חכמתיה בכל דרין דהוו אבתריה עד ביאת הגואל, אור תורה של רבי שמעון בר יוחאי מאיר באור רב ולהחיות נפשות ישראל, על כן יתחזק כל אדם מאד ללמוד זוהר הקדוש לכל הפחות ה' דפים בכל יום כדי שיגרום חדוא ופורקנא בהון לעילא ותתא, אמן כן יהי רצון.
(צוואת הר"ר מאיר ב"ר אהרן שורץ זי"ע מפידהייץ)
ובדור הזה מי האיש החפץ חיים ידבק בספר הזוהר.
ובדור הזה האחרון מי שאינו עוסק בספר הזוהר ותיקונים שהם חיים ממש לנפש בלולה במקרא ובמשנה ובתלמוד, ידע נאמנה שכל תורתו שעוסק הוא משפה ולחוץ כדואג, ואין לו עסק בחיים והארה לנפש, והוא כולו טעות ורמאות, ואינו עוסק בתורה אלא להיות מאנשי שם להיות רב וראש וגדול הדור ולהשתרר על הבריות, ואין לו חיים ולא חלק בחיים וכו', ובוודאי לא ישיג אורחות חיים אלא על ידי לימוד הזוהר, ובדור הזה אי אפשר להמשיך שכינתא עליונה אלא על ידי הזוהר וכו', ובדור הזה מי האיש החפץ חיים אוהב ימים מבלי לבלות יום בלתי קדושה, לראות טוב עולם הבא בעולם הזה ידבק בספר הזוהר. (היכל הברכה פ' עקב דברים ז' פ' י"ט)
גילוי סודות התורה דווקא בדורות האחרונים.
ובפרט שכתב הרב זכרונו לברכה, שהנסתרות נעשו כמו נגלות, בי בדור הזה מושל כו', עיין שם. וטעם לזה היה נשמע מפה קדוש של אדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן על פי משל, מלך בשר ודם אשר עשה לו אוצרות מלאים סגולות זהב וכסף ואבנים יקרות בחדריו ואוצרות שונים זה מזה. והנה מקורביו ואוהביו אשר יש להם רשות לכנוס לחדריו, יש בהם חלוקים שונים יש מהם נאמן אצלו באוצר הזה ואין נאמן אצלו באוצר האחר הגדול ממנו ואינו מאמינו לחפוש באוצר הזה, לכן אין לו רשות כי אם לכנוס בתוך האוצר אשר מאמינו ויש בזה דרגין מחולקין. אבל לאותם העומדים בחוץ שאין להם רשות לכנוס בתוך חדריו, כאשר חפץ לגלות כבודו ויקר תפארת גדולתו, בכדי שעל ידי זה יהיה להם אימה וביטול לגביהם, פותח כל אוצרותיו דווקא כי אינו חושש פן ישלחו יד באוצרותיו. כן הוא כביבול בנמשל, כי דורות הראשונים מצד גודל צדקתם היו יכולים לכנוס בהיכלי מלך להשיג בהשגה ממש אלו"קותו יתברך ולבא בגנזיו שהם גנזי מלכא, אשר על כן לא היה רשות להם לכנוס לחדריו ולחפש בגנזיו וסתריו רק כל אחד ואחד לפום ערכו וישעורו, אבל על סתרים שהם אינם בערכו לא היה להם רשות להשיג זה, כי אולי יוכל לטעות באיזה דבר, ולא היה נאמן כי אם כל אחד ואחד לפי ערכו, כי אם ב"משה רבינו" עליו השלום נאמר: "בכל ביתי נאמן הוא", ולכן לא היה רשות בזמן ההוא לגלות דברים עמוקים כי אם ליחידי סגולה כל אחד לפי בחינותו, אבל עתה בדורות האלו אין מי שיכנוס לחדרי המלך בהשגת אמיתות ממש, כי דלתות ההיכלות דמלכא נעולים, הגם שבדורות האלו יקרה גם כן גדולי הנפש שיכולים לכנוס בהיכלות המלך, אבל הם יחידי סגולה אשר נמשכו נשמות גדולות לצורך תיקון הדור, אבל דרך כלל הנשמות שבזמן הזה הם מעקביים כנזכר לעיל, ולכן אין חשש לגלות להם אוצרות מגנזי המלך, כיון שעל-ידי ראותם גדולתו ותפארתו יתפעלו בביטול היש ולהתאחד אליו יתברך. (שערי היחוד והאמונה, פתח ומבוא השערים)
לימוד הזוהר הכנה לתפילה.
וקודם התפילה למעט בדיבור כל מה דאפשר וללמוד איזה ענין בזוהר הקדוש או בתיקונים או בזוהר חדש. (סדר היום ואזהרות הקודש בספר בית אהרן)
בחי' ב' הוא מדבר באדם שפגם ונפסק החבל שהיא קשור כמאמר יעקב חבל נחלתו, ולבו מטומטם ואינו יכול לדבר דיבורים זכים, אז צריך להתבונן מגדלות הבורא יתברך איך שממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה, וזהו יראת ד' ראשית דעת, דעת היא לשון התבוננות, ובינה ליבא וזהו חכמה בלב, ועיקר הוא על ידי התורה כמו שכתוב בשם הבעש"ט שציוה לאנשיו שקודם כל תפילה ילמדו מאמר זוהר ותיקונים וכו'. (ליקוטי תורה טשערנאביל הדרכה ז')
אחד המכוין ואחד שאינו מכוין ובלבד שירבה.
בשם הבעש"ט: "ממורי (ר' הלל מפאריטש), אמך הבעש"ט ז"ל בג' דברים הכלל היפך ממה שאמרו אחד המרבה ואחד כו' ובלבד שיכוין, אלא אחד המכוין כו' ובלבד שירבה, אמירת הזוהר מסוגל לנשמה, שקידת מקוואות מטהר הגוף, נתינת צדקה אמרז"ל הנותן סלע לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור דעל כל פנים מחיה את העני. (נתיב רש"י עמ"ס ל"ב)
דברי הזוהר והתיקונים מסוגלים לטהר הנשמה.
ילמוד בספר קבלה ואף אם אינו מבין בהם יאמר דברי הזוהר ותיקונים, כי הם מסוגלים לטהר הנשמה. (סידור האריז"ל לר' יעקב קאפיל ז"ל בסדר כוונת הלימוד)
וכן אמר מהר"מ מקאברין זצוקלה"ה אמירת זוהר הקדוש בכל יום, אף כי לא ידע מה הוא אומר, עם כל זה אמירת זוהר הקדוש מזכך הנשמה. (אור לישרים )
וכמו ששמענו בפירוש מפי' אדמו"ר הזקן בליאזני, שיש בחינת טמטום המוח וכו', ולזה מועיל קריאת דברי הזוהר הקדוש אף דלא ידע מה קאמר. (חנה אריאל שמות עמ' ס"ד)
שמעתי ממהר"ם הלוי יפה שאמר בשם אדמו"ר הזקן נבג"מ סגולה למח"ז בעת התפילה הוא ג' דרכים וגו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אעפ"י דלא ידע מאי קאמר, ולכן כיון שג' דברים אלו אינם צריכים כוונה, לכן מועילים לטהרת המחשבה ממח"ז. (מגדל עז מאמרי דא"ה מאדמור"י חב"ד תכו )
מקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום, לשון הזוהר מסוגל לזכך הנשמה. (הגהות מהרצ"א לספר סו"מ דפוס מונקטש אות ט')
לימוד ספר הזוהר אפילו שאינו מבין.
לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו, והוא תיקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקב"ה, מכל מקום נתלבשה בכמה ספורים ואדם הקורא ומבין הספורים נותן דעתו על פשט הפשוט, אבל ספר הזוהר הן הסודות עצמן בגלוי והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה, אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג. ( מורה באצבע, סימן ב', אות מ"ד כעין זה בנפש חיים מערכת ז')
על דרך דאיתא שלשון הזוהר הקדוש הוא מסוגל לנשמה.
אף שאינו מבין כלל מה שאומר, כמשל (פרדר"א, כה) הנכנס לחנות של בושם, אף על פי שלא לקח כלום, מכל מקום ריח טוב קלט עמו. כך הוא ממש בההולך למקום והיכל שהצדיק בו, אי אפשר שלא יקלט איזה ריח טוב מריחא דצדיק, אף שאינו מבין כלל מאמירת הצדיק. (דגל מחנה אפרים)
שיעור קבוע בזוהר הקדוש בכל יום.
ויתנהג בדרך זה שיראה לסיים זהר ישן וזוהר חדש והתיקונים בכל שנה, אך אם ילמוד סדר הפרשיות של הזוהר הקדוש על סדר השבועות, לא יספיק לפעמים שנים ושלשה שבועות בפרשה אחת, דהיינו בפרשיות גדולות. לכן ראוי שיקבע שיעור הלימוד מזוהר הקדוש ותיקונים ג' דפין בכל יום, שיוכל להשלים כל הזוהר ישן וחדש ותיקונים בכל שנה, ואחר לימוד ג' דפין יקבע לימודו בשאר ספרי המקובלים, וילמוד ספרי המקובלים על סדר שיכול עד שיסיים כל ספרי המקובלים הנמצאים וכו', אך הזהר הקדוש והתיקונים יזהר לסיימם בכל שנה כנ"ל, וכזה יתנהג כל ימי חייו. (שם)
לימוד הזוהר הקדוש בכל יום מרפא ותיקון לחטאים ופשעים.
וראוי לקבוע עצמו ללמוד חמש דפין בזוהר בכל יום, והוא תועלת גדול ותיקון גדול לנפש להאירה ולזככה ולתקנה, ולכלות קוצים מדות רעות ותאוות רעות לזכות בנועם השם, והוא מרפא ותיקון לחטאים ופשעים של הנפש, וכן נתן מרן האר"י תיקון לבעל תשובה שיאמר חמשה דפין זוהר או תיקונים בכל יום, וכן נהג מורי ורבי דודי הקדוש מוהר"ר צבי. (נתיב מצוותיך, שביל התורה, א' אות ל"א )
אמירת זוהר בשבת קודש.
ביום השבת יערכנו לפני ד' (ויקרא כה-י). בסוף האידרא רבה איתא דהחברייא קדישא אמרו דרשב"י הוא שבת, ולפי זה אם אומרים דף מהזוהר הקדוש בשבת קודש, זהו שני שבתות שמיד נגאלים, וזה מקרב הגאולה. וכשאומרים דף זוהר הקדוש אף על פי שלא מבינים זהו מסוגל לטהרת הנשמה. וזהו ביום השבת ביום השבת מי שיש לן חוב קדוש לומר דף זוהר הקדוש לכל הפחות בשבת, מסוגל לטהרת הנשמה ורמ"ח איברים ושס"ה גידים. יערכנו לפני ד' תמיד, שבת וזוהר הקדוש מביאים ל'שויתי ד' לנגדי תמיד', שיראו את הקב"ה תמיד. (אמרי חיים )
קדושת ספר תיקוני זוהר.
אמר ר' שמעון חבריא בודאי קב"ה אסתכם עמנא עלאין ותתאין למהוי בהאי חבורא זכאה דרא דהאי אתגלייא ביה דעתיד כולי האי לאתחדשא על ידא דמשה בסוף יומיא בדרא בתראה. לקיימא קרא מ"ה ש"היה ה"וא שיהיה. ( תיקו"ז דף קי"א)
קדושת ספר תיקוני זוהר.
על ספר התיקונים לבד לא יספיקו אלפים ספרים לבאר עוצם ריבוי הסודות שיש שם, אשר לא יכילם הרעיון, כידוע לכל גדלות קדושת התיקונים הקדוש אשר בל עורות אילי נביות לא יספיקו לבאר סודותיו ורמזותיו. (שיחות הו"ן סי' רפ"ה)
והפליג מאד כמה פעמים בשבח גדלות קדושת התיקוני הזוהר. והיה רגיל לעסוק בו ביותר גם בכל השנה אפילו שלא בימי אלול. ואמר שבספר התיקונים כלולים כל החכמות שבעולם וכו'. (שם קכ"ח)
וכן בלימוד הזוהר היה בוכה הרבה עד שיזכה להבין. (שם)
אם תרגיל עצמך בתיקוני זוהר תראה פלאות.
והנה לרפאות חולאים הפנימים, דהיינו להעלות הנפש מבחי' הקטנות, הוא להתעורר תמיד בשמחה ישמח ישראל בעושיו, אבל לזה צריך ג"כ סיעתא דשמיא, והנה עצה היעוצה לזה להרבות באמירת תיקוני זוהר הקדוש, ודייקא לומר תיקונים שע"ז נתייסד התיקונים לתקן בחי" מוחין דקטנות כמובא בס' כסא מלך בהקדמתו, ולזמר אמירה פשוטה בלי שום פירוש כלל בחיות אלקות ובהתעוררות, ובאם תרגיל עצמך בזה תראה פלאות, וכאן נתתי להחברים תקוני הנפש לגמור בכל חודש ספר התיקונים, וקודם תגמור התיקונים בשלש פעמים דהיינו לומר בפעם ראשון שליש תיקונים בפעם אחד, וככה שני ושלישית ואח"כ תגמור בכל חודש בלי ישונה, וזה יועיל לך יותר מכל לימוד ספרי מוסר וכו', ובזה תצא בהמשך הזמן מכל מיני קטנות וחשכות. (אגרות שומר אמונים אגרת מ"ה)
קיימו וקבלו היהודים להחזיק בלימוד הקדוש של ספר תיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן.
הני מילי מחיים מודעת זאת בכל הארץ, מזמן אשר הציץ וזרח אור יקרות של שני המאורות ספר התיקונים וספר הזוהר קיימו וקבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של ספר תיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן. והגם דאין לאל ידם להשיג ולהבין סוד אמרות טהורות שבספרים הקדושים האלו, אף על פי כן שותים בצמא את דבריהם ומתלהבים בקריאתם מאד מאד. ברם אם יחזיקו במקום אחד בלימוד זוהר הקדוש מאה אנשים, הנה בלימוד התיקונים מחזיקים אלף אנשים, כמעט רוב בעלי בתים מחזיקים בלימוד התיקונים, וזה דרכן ומנהגם בכל שנה ושנה. והטעם שנתפשט לימוד התיקונים בימי התשובה יותר מן הזוהר, כי כל אדם אשר יחטא הוא פוגם יותר בעשיה באבי"ע שבה, וידוע כי השבעים תיקונים שעשה ר' שמעון בר יוחאי זיע"א כיון שנדרשים יותר בדרך המספר על כן לימודם מתקן בעולם עשיה יותר ששם הוא סוד המספר והחשבון, לכן בימי התשובה הכל רגילים בספר התיקונים. (בן איש חי בהקדמה לספרו בניהו)
(מלוקט מתוך הקונטרס "ציונים יקרים")
