בית מדרשו של רבי שמעון בר יוחאי

לא רחוק מחצרות הציון, בצד צפון, עומדת חורבה של בית כנסת עתיק יומין, המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי. משוער ששם הקים רבי שמעון בר יוחאי את בית מדרשו. בית הכנסת אינו עומד כיום על תילו, הוא נפל או נהרס לפני שנים רבות על ידי הגויים, אולם נותר ממנו הכותל הדרומי לפליטה. בקיר זה חצובים שלושה פתחים, שהובילו אל תוך בית הכנסת, ששטחו היה כמאתים מטרים מרובעים לערך. מזכירו של השר משה מונטיפיורי כותב על בית הכנסת מופלא זה דברים אלה: "תבנית הבנין שונה מאוד, לא ראיתי כמותה בכל המון הבנינים מאלכסנדריה עד קצה גבול כוש. אין חומר וסיד מדביק את האבנים זו לזו, כי אם אבן יבשה על אבנה, ובכל זאת יתלכדו בחזקה ולא יתפרדו עד כי אין להכניס מחט גדול בחללים אשר ביניהם. רבות נפלאתי על הבנין ההוא אשר קראוהו בני הארץ בשם "בית הכנסת של רשב"י".

יש מסורת ("אוצר מסעות", עמ' 721) כי כאשר יפול הכותל הבודד, נתבשר במהרה על ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.

צדיק מבטל סכנת הנוצרים.

בשנת תרע"א בערך, שמע הרב רבי אלעזר יעקב פודהורצר, מנהל "מושב זקנים" במירון, בשורה לא טובה. כמרים גרמניים שמו עיניהם על מירון כמקום מתאים לבנות מנזר. במיוחד הם רצו רשיון ממשלת הטורקים לבנות את המנזר על שרידי "מדרש רשב"י", זה לעומת זה, דווקא במקום כה קדוש הם רצו לבנות לבנות את בית התיפלה שלהם. מיד כשרבי אלעזר יעקב הבין את עומק הסכנה, הוא עסק יום ולילה למנוע נפילת מקום קדוש זה בידי זרים. המוסד שלו "מושב זקנים" עמד סמוך ל"מדרש רשב"י". הוא הריץ מכתבים כמנהל המוסד נגד הרשיון, בטענת "בר מצרא", שהמנזר יפריע לרוח המוסד שקיים לידו. מאבק ארוך התנהל בין הצדדים, אך בסוף עיכב רבי אלעזר יעקב את המכירה וביטל את הסכנה. בנוסף לזה, הוא השפיע על נדיב אחד שיקנה את מקום שרידי מדרש רבי שמעון בר יוחאי כדי שבעתיד לא יוכלו זרים לנגוע במקום הקדוש הזה.

(מלוקט מתוך הקונטרס "ציונים יקרים")