מנהגים נוספים ביום זה

בקראקא נהגו לעלות על ציון הרמ"א שיום הילולא שלו חל ג"כ בל"ג בעומר ולהתפלל את התפילות המכוונים לרשב"י. בקהילות פרשבורג בהונגריה נקבע יום ל"ג בעומר כיומה של "החברא קדישא" גמילות חסד של אמת, ונהגו לעשות סעודה בכל פאר והדר. ביום ל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, ומתוך כך נוהגים שלא להתענות. ונהגו תלמידים לעשות סיום מסכת שלמדו בקיץ בחוה"מ סוכות, ומסכת שלמדו בחורף בחוה"מ פסח או בל"ג בעומר. ומרבים לסדר קידושין וחופה ביום זה שהוא י"ח אייר, ונתנו בו סימן בן י"ח לחופה.

חג הששים

משמלאו לאדם ששים שנה, שמחה היא לו שיצא מכלל מיתה בידי שמים ועונש כרת, שכן אמרו חז"ל מת בחמישים שנה זוהי כרת (מועד קטן כ"ח), ועל כן נהגו בכמה עדות לערוך בל"ג בעומר משתה לכבודו של ראש העדה שמלאו לו שישים שנה.

מנהג תוניס

בתוניס נהגו בני ישראל להדליק בל"ג בעומר בכל בית ובית מנורה מיוחדת הנקראת מנורת רבי שמעון, ואחה"צ מתכנסים ובאים לבית הכנסת ושם עורכים לימוד הרשב"י בעסק גדול ולאחריו עורכים סעודה. וכתב רבי יוסף עדני בספרו נחלת יוסף, בל"ג בעומר מנהגינו להדליק נרות בביהכ"נ כמו ביום טוב, והציבור לומדים משלי, אח"כ פיוט בר יוחאי, ואח"כ זוהר וכו'.

מנהג ה"חלאקע"

טעם למנהג ה"חלאקע" במירון

שמעתי טעם למנהג ישראל הנמשך מזה כמה מאות שנים, להביא את הילדים ולקיים בהם מצות פיאות הראש ותגלחת הראשונה (חלאקע) ליד ציון הקדוש של הרשב"י במירון, (דהרי מנהגי ישראל מקורם קדוש, כמובא בזוהר כמה וכמה פעמים הלשון 'זכאה חולקהון דישראל' שיודעים איך לעבוד את ד', ומנהגיהם הם ברוח הקודש, כי עם ישראל יודעים את הדרך הנכונה לעבדו יתברך, ואף על פי שאינם נביאים, בני נביאים הם), כי הרי רשב"י הבטיח 'כי לא תשכח מפי זרעו', ולכן בתחילת חינוך הילדים, כשמכניסים אותם לתלמוד תורה, אז הוא הזמן הנכון להביאם אל רשב"י, כמי שאומרים, הלא הבטחתם שלא תשכח התורה מפי זרעו, והנה הבאנו לכם את זרענו המיועדים להכנס לחדרי תורה, ויהי רצון שזכותכם תגן שלא תשכח התורה מפיהם. ( ונכתב בספר )

(מלוקט מתוך הקונטרס "ציונים יקרים")