ענין ההשתטחות על קברי צדיקים

א. שמעו קלא עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון.

ב. ובתשובת הגאונים מצאתי, כל הנך ריגלי דאמוראי, היינו יום שמת בו אדם גדול, קובעים אותו לכבודו, ומדי שנה בשנה, כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה על קברו.

ג. בזמן שאין צדיקים בעולם אין העולם מתקיים אלא בזכות הצדיקים שמתו. וע"כ נהגו כלל ישראל מימות עולם להשתטח על קברי הצדיקים ולעורר רחמים על ישראל בכל צרה שלא תבא, ועוד בהיות אבותינו במדבר, בשלוח המרגלים לרגל את הארץ ורוח רעה התנוסס בקרבם לעבור על דברי ד', אז בראות זאת כלב, הלך לקברי אבות להשתטח על קבריהם.

ד. והטעם שיוצאים לבית הקברות כדי שיבקשו עליהם מתים רחמים, ועל ידי תפילה שזה מתפלל מודיעין למתים צרת המתפלל והם מבקשים עליו רחמים.

ה. רב מני בנו של ר' יונה היו מצערים אותו אנשי הנשיא הלך לבקש רחמים על קברו של אביו ואמר אבא אבא הני מצערו לי, יומא חד כשעברו אנשי הנשיא לפניו נתפסו רגלי סוסיהם, לאחר שקיבלו על עצמם שלא יצערוהו עוד נשתחררו רגליהם.

ו. ברזילי הגלעדי אמר, קברוני בעירי כי הנאה יש למתים שאוהביהם הולכים על קבריהם ומבקשים על נשמתם טובה, ומטיבים להם באותו עולם וגם כשמבקשים מהם הם מתפללים על החיים.

ז. וא"ר חמא בר' חינא מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד ביהמ"ק ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם שמא יבואו לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה שיאמר לו משה רבינו עמוד בתפילה בעדנו ועומד משה ומבטל את הגזירה מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם.

ח. מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת, אלא צפה יעקב אבינו שהגלויות עתידות לעבור שם, לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת רחמים עליהם, הה"ד קול ברמה נשמע וכו'.

ט. למה יוצאים לבית הקברות (בתענית על הגשמים) וכו' כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים. ומובא בזוהר שאמר מת אחד לרבי יהודה ורבי אבא "אילולי בקשת המתים על החיים לא היינו יכולים להתקיים אפי' חצי יום.

י. בשעה שהעולם צריך לרחמים, והחיים אלו הראויים להודיע הולכים ומודיעים לנפשות הצדיקים ובוכים על קבריהם, אז מתעוררים נפשות הצדיקים ומתאספים והולכים ופורחים לישיני חברון, ומודיעים להם הצער, וכולם נכנסים בפתח ההוא ומודיעין לנשמה, ונשמה להקב"ה, וכולם מבקשים רחמים על החיים והקב"ה מרחם על הארץ בשבילם, וזה שאמר שלמה המלך ע"ה ושבח אני את המתים וכו'. (זזה"ק פר אחרי).

יא. ודבר גדול ונשגב הוא ללמוד מתורת הצדיק ולהזכיר מעשיו בבחינת והעמידו ישיבה על קברו, וכן נהגו מימות עולם ולכן צריך אדם אם היה בין הקברות והיה יודע שצדיק קבור שם, צריך להזכיר במעשיו, ומכאן נראה שנהגו בארץ ישראל תובב"א לקרות על קברי הצדיקים פסוקים ומאמרים מענינו של אותו צדיק הקבור שם.

יב. בית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור התפילה נתקבלה שם יותר, אך אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מהשי"ת שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר, ויקיף הקברות, ויתן צדקה קודם שיאמר התחינות, ואין לילך על קבר אחד שתי פעמים ביום אחד.

יג. ובכן יזהירו המבקרים את מקומות הקדושים של קברי הצדיקים שיבואו שמה בחרדת קודש. ושלא יעשו שמה שום עניני קלות ראש וצרמניות וטקסים שונים כמו שעושים שם בעוה"ר חדשים מקרוב באו. כי אין ספיקא לן כי נשמות הצדיקים הרואות זאת לא ניחא להם זאת, ובורחים משם אז למעלה בקודש נאדר, ואם יבואו שמה המבקרים בחרדת קודש ובתשובה שלימה אז ניחא להם ושומעים תפילתם, כי נשמות הצדיקים וגופם חיו"ת הנה, כי חיים הם ורואים ושומעים הכל. ספר הילולא דרשב"י ד' ו'

חשבון הנפש.

בהליכתו על קבורת הצדיק והקדוש יכול לבוא לידי בושה גדולה וביטול במציאות ממש שמתבושש מאוד בכל מעשיו ומחשבותיו אשר עשה וחשב עד היום. צמח צדק

אפשר לבקש להיות קדוש

פעם אמר הרה"ק בעל ה"לב שמחה" מגור זצ"ל לתלמידי אחת הישיבות של גור, כאשר הזכירו לפניו שנוסעים להתפלל במקומות הקדושים, "אין מקומות הקדושים קען מען זעך אויסבעטן זיין א קדוש" (במקומות הקדושים אפשר לבקש ולפעול להיות קדוש).

(מלוקט מתוך הקונטרס "ציונים יקרים")