פתיחה והקדמה של חלק תלמידי רבנו ז"ל

תלמידי רבנו הקדוש ז"ל

רבנו הקדוש והנורא ה"נחל נובע מקור חכמה" רבי נחמן מברסלב זי"ע, נולד בשנת תקל"ב לאביו הצדיק הנסתר רבי שמחה בן הרה"ק רבי נחמן הרידנקער, ולאמו מרת פיגא הצדקנית, בתה של אדל, בתו של אור שבעת הימים רבנו רבי ישראל בעל שם טוב זי"ע. הוא נולד ונתגדל בביתו של זקנו הבעל שם טוב. רבנו עבד את ה' באופן מפלא למעלה מגדר אנושי. את עבודותיו הקדושות החל עוד בטרם היותו בן שש שנים, וכך עלה במעלות הקדשה והיראה מיום ליום עד שזכה למעלות רמות ונשגבות.
עוד בשחר נעוריו, בגיל שלוש עשרה, נסע למדוודיבקע לרגל נשואיו שהתקימו בעירה. שם התקרב אליו תלמידו הראשון, הוא רבי שמעון ב"ר בער ז"ל, שהיה מבגר מרבנו בחמש שנים. רבי שמעון שדבק ברבנו הקדוש בכל מאודו, התעלה והיה לבעל תפלה ותלמיד חכם מפלג במעלה (קבור סמוך לקברו של האר"י הקדוש, בצפת). ברבות הימים הפטיר רבנו בשבחו – ששבר את כל המדות הרעות והוא נקי וזך מכל עוון. אחר חתנתו השתכן רבנו ז"ל בעירה אוסיאטין, שם היה מרבה לדבר עם אנשים בעבודת השם יתברך בענין תכליתו של האדם בעולם הזה. בדברי חן חוצבי להבות שבה לבות האנשים, אשר ראו גם תמהו שדבורים אלו יוצאים מנער צעיר, וכך החלו לדבק בו רבים. אותם הדריך רבנו בדרך עבודת השם צרופה, ועלו מעלה מעלה במעלות הצדיקים והחסידים, והגיעו למדרגות מפלגות ונוראות מאד. בשנת תק"ן עבר רבנו לעירה מדוודיבקע, שם החלו אנשים רבים מכל שכבות הצבור לבוא אליו, לקבל הדרכה בעבודת השם יתברך על פי דרכו המיחדת במינה, וכבר הכר בעולם כאדמו"ר מפרסם ולו חסידים רבים ענקי רוח, והוא בן שמונה עשרה שנים בלבד.
כבר אז בתחלת הנהגתו כאדמו"ר החלו להתקרב אליו חבורה קדושה של חסידים אנשי מעלה, שכל אחד מהם היה ראוי להיות רבי ואדמו"ר לרבים, ביניהם:

רבי יחיאל צבי, אחיו של רבנו.
רבי חייקל, שלימים היה משרתו של רבנו ז"ל.
הצדיק המפלג המגיד מטרוביץ' ז"ל, מזקני צדיקי הדור, שהיה מגיד מישרים לשמונים וארבע עירות בישראל. מבאי ביתו של הבעל שם טוב הקדוש היה, ונמנה על תלמידי המגיד הגדול ממעזריטש' ז"ל. "שומר הגבול" כנה המגיד מטרוביץ' בפי צדיק הדור; והוא, למרות גדלתו ורום ערכו, התבטל והכניע עצמו כליל לנער בן שמונה עשרה שנים בלבד, כשהוא עצמו בן שבעים שנה. ברבות הימים התבטא עליו רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל: "הוא אשר זכה ביותר מכל המפרסמים שבדורו להכניע את עצמו תחת אדמו"ר ז"ל ולעמד לפני הדרת קדשתו באימה ופחד". המגיד משך אחריו חסידים וצדיקים רבים אל רבנו ז"ל.
המקובל רבי יודל, ראש חבורת האריות עובדי השם אשר בדאשיב, תלמיד הרה"ק רבי פינחס מקאריץ, שבהתקרבותו אל רבנו ז"ל כבר היה בגיל העמידה, רבי יודל היה מקבל גדול ובעל מופתים, וקבל מרבנו את ענין הפדיונות.
רבי שמואל אייזיק מדאשיב, שעבודותיו גדולות ונשגבות היו, ומיחדות בחריפותן שלאו כל מח סובל אותן, עד שמוהרנ"ת אמר שרבנו הוביל אותו על חדו של חרב, ועבר בשלום. הוא קבל מרבנו הקדוש ז"ל את ענין תקון נשמות הנפטרים.
רבי אהרן - שהיה לאחר זמן אב בית דין דקהלת ברסלב. אודותיו אמר רבנו, כי כדי להביא אותו אליו נאלץ להשתמש בזכות אבות. רבי אהרן היה תלמיד חכם וגאון עצום. בשנת תק"ס עקר רבנו מקום משכנו לעירה זלטיפולי, שם התקרבו אליו עוד אנשי מעשה. הידועים שבהם היו: חתנו של המגיד מטרוביץ', רבי יצחק סגל שהיה צדיק ולמדן עצום; והשני רבי יצחק אייזיק, שעליו התבטא רבנו בהפלגה: "תלמיד חכם אמתי", הוא נפטר בחיי רבנו.