"וכן אני מצוה עליכם שעיקר העסק שלכם יהיה להדפיס ספרים יפוצו מעינותיך חוצה".

מעלת הדפסת ספרי קודש | הוצאת ספרים - ברסלב

הוצאת ספרים לאור למטרת הפצת אור תורת צדיקי האמת בעולם, ולקירוב לבבות ישראל לאבינו שבשמים עפ"י תורת החסידות, והמחשת גאולת ישראל במהרה בימינו אמן.
לקיים רצון רבנו ז"ל שרצה שיפוצו מעינותיו, וצוואת מוהרנ"ת שאמר "עיקר העסק שלכם יהיה להדפיס ספרים יפוצו מעינותיך חוצה".

מעלת הדפסת ספרי קודש

עם ישראל צמא לתורה, לערכים, לאושר בחיים שלפי היהדות. החזרה בתשובה נושבת כמו רוח סערה, שלא ניתן להתעלם ממנה. מהקטנים ועד המפורסמים הגדולים.
ואם ניתן לבחור כזה, שצועד את צעדיו הראשונים ביהדות, לברר את ההלכה מתוך השולחן ערוך הגדול, או ללמוד את הסיפור הפשוט ביותר של פרשת השבוע, מתוך החומש עם רש"י, בלשון המעטה, בוא נאמר שהוא יסתבך לגמרי.

רבי נתן מברסלב כתב על כך בספרו ליקוטי הלכות:
"וזה בחינת הדפוס, שחמל עלינו ה' יתברך באחרית הימים והמציא בעולם חכמת הדפוס כדי שיתרבו ספרים קדושים בעולם.
על-כן ברבות הימים שראה ה' יתברך שהגלות מתגבר ביותר, והלבבות נתמעטין מאד מאד, וצריכין ספרים הרבה מאד, על-כן חמל ה' על עמו וסיבב ברחמיו הנפלאים והמציא בעולם חוכמת הדפוס כדי שיתרבו ספרים הרבה בעולם, כי כפי ריבוי הספרים של אלו הדורות לא היה באפשר לכתבן בשום אופן ובאמת אנו צריכין כולם, כי בוודאי אי אפשר לנו לידע דיני התורה על בורין, כי אם כשיהיה לנו ספרי הש"ס עם פירוש רש"י ותוספות ומהרש"א ושאר מפרשים, וספרי הרי"ף עם כל הפירושים, וספרי הראש והרמב"ם ונושאי כליו, והטור ומפרשיו, וספרי האחרונים: הבית יוסף והרמ"א ונושאי כליהם וכו' וספרי שאלות ותשובות וכו', שבכל אלו משתמשים הגדולים בספרי תשובותיהם כשרוצים לברר לנו דין לאמיתו. ובלעדי כל הספרים הנ"ל ויותר מהם, אי אפשר עתה לברר הדין לאמיתתו. וכן בדרכי עצות ומוסר בעבודת ה', שצריכין כל ספרי המדרשים ופרושיהם וספרי הזוהר הקדוש וכתבי האר"י ז"ל, וראשית חכמה וכו' וכו' .
על מה יקרו חסדי ה' יתברך אשר חמל עלינו ונתו לנו מלאכת הדפוס, שעל ידי זה מתרבין הספרים ונקנין בזול גדול. ויש ספרים הרבה בכל עיר ואצל כל אחד ואחד, ועל ידי זה מתקיימת התורה בישראל עתה." (מתוך הלכות נסך הלכה ד).
יש להתבונן שהצדיק הזה כתב על כך לפני כ150 שנה! מה נאמר היום? שהדפוס השתדרג באלפי מונים, והיום יש כבר דפוס בלייזר, וכריכות רכות, וכל יום יוצא ספר חדש לאור, מבואר ומאיר עיניים יותר מקודמו. גם מחדשים הוצאות ישנות, ופותחים את הכתבים לכתב ברור יותר וכן הלאה. וגם הידע הבסיסי של היהודים דאז, היה פי כמה מהבורות השוררת בימנו.
ברוך ה', היום כל יהודי ממוצע יכול להעמיד בביתו ספריית קודש מכובדת, בסך ממון לא בשמיים בכלל!
בדברי רבי נתן, בהלכות קידושין הלכה ג', יראה פלא עצום. שכידוע תרבות הגויים, מפתה את היהודי בימנו, לצלול עמוק בטומאת תאוות הממון, הרדיפה אחר הממון. אך בזכות שעם ישראל זכה להוזיל כספים רבים מכיסו במהלך הדורות, עבור הוצאות ספרי קודש בעולם – כך אנו ניצלים עתה מזו התאווה. בפרט המחבר הנ"ל עצמו זצ"ל שכיתת רגליו במאמצים כבירים, על מנת לאסוף ממון להוצאת ספריו וספרי רבי נחמן הקדושים, שמחיים כל נפש בימנו.
וכך הוא כותב: "וזהו "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו", הינו אם ירצו העכו"ם והסטרא אחרא להתגבר על ישראל, חס ושלום, בתאוות ממון לפתותם, חס ושלום, על ידי זה, שזה עיקר הגלות עכשיו, 'בוז יבוזו לו' – נלעג ונשחק מהם, כי כבר זכו ישראל לתן צדקה הרבה בשביל הדפסת ספרים קדושים שעל ידי זה משברים תאוות ממון כנ"ל, וזוכים להיות כחותם על לב על ידי התורה הקדושה שנתגלה בעולם על ידי הדפסת הספרים, (שכל זה נמשך על ידי הצדקה שמשברת תאוות ממון) שעל ידי זה זוכין לשוב להשם יתברך בתשובה שלימה ונקשרין בו 'כחותם', בבחינת תפילין כנ"ל" עד כאן לשונו.

בתחילת הסעיף הנ"ל, יורד רבי נתן לנבכי הנפש של האדם, ומסביר שלכל אדם בימנו יש שינויים רבים במצבי הרוח, שגורמים לו, חוסר עיקביות, זאת אומרת, שלא תמיד 'מתחשק לו' ללמוד את אותו הספר, או אותו נושא, ובכלל לפעמים הוא רוצה רק לומר תהלים או לקרוא סיפורי צדיקים, לכן זו טובה גדולה מאד המגוון ספרים שקיים היום. ומאידך גיסא החומרה הרבה של קריאת ספרים שמדברים פילוסופיה, הפך האמונה הקדושה.
וזה לשונו: "על כן ספרים כאלו ההולכים בדרכי החקירות צריכין ביאור, וכל שכן שראוי לגזור שלא להדפיסם עוד, אבל כל הספרים ההולכים בדרכי התורה הקדושה בדרך אבותינו, בדרך האמונה הקדושה, בוודאי מצווה גדולה להדפיסם, להרבות ספרים כחול הים, כי כל ספר שמדבר מענייני התורה, הן הפשט, או דרוש, או רמז, או סוד, או פירוש, או ביאור, או ספרי פוסקים ושאלות ותשובות, או ספרי מוסר ואגדות וכיוצא בהם, כולם נכוחים למבין וכולם צריכים להעולם, כולם אהובים, כולם קדושים, כי כולם מדברים מרצונו יתברך הנעלם בהתורה והמצוות, ובוודאי אסור לקוץ בריבוי ספרים כמו שנמצאים קצת אשר עיניהם צרה כשרואים שנתחדש עוד איזה ספר חדש, ועתק יצא מפיהם כאילו מצטערים על הראשונים שכבר יש הרבה ספרים ולמה לו עוד. ובאמת לא בדעת ידברו כי לכל עת וזמן לכל חפץ (קהלת ג' א) כי מי יכריח אותו ללמוד זה הספר, ואם לא יהיה לו פנאי ללמוד הספר החדש רק ימלא ימיו בספרים שיש מכבר מי ימחה בידו, ומה אכפת ליה שיש עוד ספרים בעולם אולי יש בני אדם שמסוגל להם זה הספר דייקא, כמו שרואים בחוש שיש בני אדם שיש להם חיות מספר זה, ויש בני אדם שמחייה אותם ספר אחר, וגם באדם אחד בעצמו יש שינויים בין הזמן לפעמים מתעורר להשם יתברך על ידי דבר זה שבספר זה ולפעמים אינו יכול להתעורר כי אם ע"י דברי תורה ומוסר שבספר אחר, וגם מי שנפשו חשקה בתורה ומבלה ימיו עליה כראוי כי לכך נוצר, יש פנאי בימי האדם אשר הוא חי על פני האדמה לעין ולהביט בספרים הרבה מאד, כמו שראינו כמה גדולים שהיו בקיאים בכמה ספרים הרבה מאד, ולמה לא נלמד קל וחומר מהעכו"ם, כי לא קיבלו את התורה הקדושה וכל עניני חכמתם בעסקי העולם הזה שהוא הבל וריק צל עובר,ואף-על-פי-כן יש להם הרבה ספרים אלפים ורבבות באריכות גדול מאד, ובכל מדינה ומדינה נתחדשים אצלם ספריהם הרבה מאד בכל שנה וכמעט בכל יום, ואינם קצים בריבוי ספריהם, ומדוע נבגוד אנחנו, חס ושלום, להקפיד, חס ושלום, על ריבוי הספרים של התורה הקדושה, אשר היא חיינו ואורך ימינו בעולם זה ובעולם הבא לעולם שכולו ארוך וטוב לעולמי עד ולנצח נצחים, והלא כמה תחבולות עושין וכמה ספרים לאלפים ורבבות מחברים בשביל עסקי עולם הזה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר כמה אלפי אלפים ורבי רבבות ספרים עד אין קץ אנו צריכים לחבר ולהדפיס בשביל התכלית האחרון לעולם הבא, כי אנו צריכין להכין לעצמנו צדה לדרכנו הרחוק מאד מאד, וכבר נלכדו רבים מאד מאד בתאוות עולם הזה והבליו וטעותיו, וכמה תחבולות וכמה ספרים אין מספר אנו צריכין לחדש בכל יום כדי למצא עצה ותחבולה להציל את נפשותינו ונפש בנינו ובנותינו והתלויים בנו להציל כולם מני שחת ולחיותם על פני האדמה בחיים נצחיים לקרבם אל התורה ואל העבודה, וגם כי העולם אומרים בשם הבעל שם טוב זכר צדיק וקדוש לברכה, כי תורת ה' תמימה עדין, כי לא נגעו בה עדיין." עד כאן לשונו.

ישנם עוד קטעים רבים הדברים ממגוון המעלות שיש בהדפסת הספרים, ולא רק בספר ליקוטי הלכות, אלא בעוד ספרים רבים. כל אחד שיפקח עיניו, יראה איזו טובה עצומה זו, שספר יכול להדריך אדם מא' ועד ת', ולהתאים לו, לכל עת וזמן. וודאי וחשוב לזכור שלעולם אין הספרים יכולים לשמש כתחליף לרב, כי חז"ל כבר ציוו אותנו 'עשה לך רב', מכיוון שפשוט שאדם מתוך הספר, יכולים להבין דברים בצורה עקומה, שרק חכמת הרב הצדיק יכולה לראותם בדרך ישרה, ולברור לו הלכה ומור לכל תקופה בחייו.

יהי רצון שנזכה לסייע בהדפסת ספרי קודש, הן בתפילה לסעייתא דשמייא לעוסקים בכך, והן בממון לידי המדפיסים, ואפילו במילת עידוד שלעיתים שווה יותר מהון רב. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

מעלת נתינת הצדקה להוצאת הספרים הללו:

זכות גדולה לכל המשתף עצמו בצדקה זו ומעלת צדקה זו גבוהה מאד מכל מעלות הצדקה למינהן, כמו שכותב גאון עוזנו בספרו הקדוש ליקוטי הלכות, ונעלה כמה הגיגין מדבריו ז"ל וזל"ק: ועל - כן על - ידי הצדקה שנותנין בשביל הספרים הנ"ל שמבטלים הספקות בשרשם נעשה תקון הצדקה בשלמות נפלא, כי עוקרים כל מצח הנחש לגמרי שלא יוכל עוד להטיל ספקות כלל כנ"ל. וזה 'צדקתך צדק לעולם', שיהיה קיום להצדקה לעולם, זה זוכין על - ידי 'ותורתך אמת', על - ידי שנותנין צדקה לחבר ספרים ולהאירם בעולם לבאר דברי התורה שידעו הכל אמתת התורה בחינת ותורתך אמת, על - ידי זה בודאי צדקתך צדק לעולם, כי זאת הצדקה קימת לעולם, כי עקר תקון הצדקה נמשך על - ידי זה ביותר כנ"ל:
ועל - כן הצדקה שנותנין בשביל ספרים אלו יקר מכל, כי זה עקר תקון הצדקה הנ"ל. (ליקו"ה או"ח ברכות השחר ה"ה)

ועל - כן אשרי הזוכה לתן מעות לצדקה נוראה כזאת להדפיס ספרים קדושים לשם שמים, כי על - ידי כל הצדקות שנותנין, זוכין לקח הנפשות ולהמשיך תורה בחינת אוריתא דעתיקא סתימאה, כמבאר בהתורה הנ"ל, מכל שכן כשנותנין צדקה בשביל זה בעצמו כדי להדפיס ספרים קדושים, שהדפסת ספרים אלו בעצמן הם בחינת לקיחת הנפשות, שהם האותיות והמשכת התורה כנ"ל, שבודאי אשרי חלקו שזכה לזכות את הרבים להאיר חדושי תורה הקדושים לכל ישראל, ועל - ידי זה זוכין להשגחה שלמה, שעל - ידי זה נמשך שפע טובה וברכה וכל טוב לבית ישראל כנ"ל:וזהו שמבקשת השכינה וכנסת ישראל מהשם יתברך, "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך". חותם הוא בחינת הדפסת ספרים, כי ההדפסה הוא בחינת חותם וכנ"ל, שזהו בחינת תפלין כנ"ל, כי זה הפסוק שימני כחותם מרמז על תפלין, כמובא, הינו שהשכינה וכנסת ישראל מבקשין מהשם יתברך שידפסו ספרים קדושים הרבה שהם בחינת תפלין, בחינת חותם, כי על - ידי ספרים קדושים הללו הנדפסין נקשרים כלל ישראל בהשם יתברך כחותם וכו'. (ליק"ה אע"ה קדושין ה"ג)

לחץ כאן לעבור לדף שיעורי התורה לשמוע ולצפות, בשיעורי מורנו ורבנו ראש הישיבה.