סדר היום מרבי יצחק ברייטער זי"ע - מאמרים - ברסלב מידות

א. "התקשרות להצדיק", בכניסת הלילה יאמר: "הריני רוצה לעבוד את השם יתברך באמת ובאמונה ובשמחה, ובכן אני מקשר את עצמי בכל מחשבה דיבור ומעשה שלי של כל היום, לכל הצדיקים אמתיים שבדורנו ולכל הצדיקים האמתיים שוכני עפר קדושים אשר בארץ המה ובפרט לרבנו הקדוש ה"נחל נובע מקור חכמה רבנו נחמן בן פיגא ז"ל", וקודם כל תפילה יאמר: הריני מקשר את עצמי בתפילתי להצדיקים אמיתיים. (ועיין בספר שער הגלגולים הקדמה ל"ח שציוה האריז"ל להרח"ו זלל"ה להתדבק לצדיקים קודם התפילה ובייחוד ציוה לו על רבי עקיבא. וכוונת ההתקשרות הוא להתפלל אל השם יתברך על דעת אמונתם והשגתם בהשם יתברך וע"ד ידיעתם ברום מעלת התפילה והצירופי שמות ותיקוני העולמות הנעשים על ידי התפילה):

ב. "תפילת ערבית", יתפלל במתינות ובכח ובכוונה ובשמחה ובקול נעים וידקדק באמרו שם הקדוש ברוך הוא לבטא היטב החולם, וגם ידגיש ה"יוד" כזה "אדני", וכל השמות יאמר ביראה, כי בתפילה זאת ממתיקים כל הדינים, וזוכין להתחזק, לעמוד נגד כל הירידות והחשכות והמניעות שעוברין על כל אדם, בבחינת שומר עמו ישראל לעד:

ג. "קריאת שמע שעל המיטה", יקרא במתינות ובשמחה וכנ"ל, ובזה מתקן פגמיו של כל היום, וכל פגמי הברית רחמנא ליצלן, בבחינת הקורא קריאת שמע על מיטתו מזיקין בדלין הימנו:

ד. "מארי דחושבנא", יודה להשם יתברך על כל הטוב, שזכה לעשות ביום ההוא, ויתוודה על כל פגמיו, דיבור ומעשה, ויבקש מהשם יתברך מחילה סליחה וכפרה, ושיעזרהו מעתה להיות כרצונו יתברך:

ה. "חצות לילה", יקום ויתאבל מאד על חורבן בית המקדש, ועל העלמת אור הצדיק האמת ועל חטאיו ועונותיו ופשעיו ומדותיו ותאותיו הרעות, שמעכבין בנין בית המקדש, וימצא את עצמו בכל מה שעובר עליו באמירת תיקון חצות, ויבקש מהשם יתברך גאולת וישועת כל ישראל, וגם גאולת נפשו מהיצר הרע, האורב לו תמיד, זמן חצות מתחיל תמיד מן שש שעות אחר יציאת הכוכבים ונמשך זמנו שתי שעות:

ו. "זכרון בעלמא דאתי", כשיתעורר משנתו יאמר מודה וכו', ויזכור מיד בעולם הבא, ויתפלל להשם יתברך שיעזרהו להתנהג בכל היום בקדושה ויחדש ההתקשרות כבכניסת הלילה הנ"ל:

ז. "השכמה", יתנער לקום קודם עלות השחר לעסוק בעבודת השם יתברך ובזה יזכה לשלימות האמונה, ולהאיר עליו אור האמת ודעת גדול ויזכה לכנוס לכל שערי הקדושה, ובאור בוקר יתלה עיניו למרום ויסתכל על השמים:

ח. "הכנות התפילה", לא יאכל ולא ישתה ולא ידבר קודם התפילה, וגם הדיבור המוכרח מאד יקצר ובזה תהיה תפילתו רצויה, כי צריכין להכניס כל כוחו וכוונתו בדיבורי התפילה לכן אין להחליש ולהפסיק הרצונות של נפשו המתגעגעת לשפוך שיחה לפני קונה:

ט. "מקוה", יטביל את עצמו בכל יום ובזה יתקדש ויצא מכל טומאת עונותיו ויתקרב להשם יתברך באמת, ויוושע מכל הצרות בגשמיות ורוחניות בבחינת מקוה ישראל ה' מושיע בעת צרה:

י. "שחרית", יתפלל בבוקר השכם במתינות וכנ"ל, ולא יפסיק בדיבור מהתחלת התפילה עד סופה, ויתפלל בסידור, ולא יפנה אנה ואנה, ויענה 'אמן', ו'יהא שמיא רבא', ו'ברכו' ו'קדושה' בכל כחו, וכוונתו ובשמחה וכנ"ל, ובזה יזכה להאיר עליו ועל כל העולם, אור שבעת הימים המתחדש בכל יום, בבחינת "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו" וכו':

יא. "שולחן ערוך", ילמוד בכל יום חוק ולא יעבור כל ימי חייו מללמוד כל יום על כל פנים מעט בשולחן ערוך, ובזה מבטל כל מיני כפירות ומחלוקת הרוחני והגשמי מעליו ומכל העולם, וילמוד השולחן ערוך כסדר מתחילתו עד סופו וככה יתנהג כל ימי חייו, ואם אינו יכול ללמוד בשולחן ערוך הגדול, ילמוד על כל פנים בשולחן ערוך הקטנים, ובסדר הנ"ל:

יב. "התבודדות", יתחזק בכל כחו להתבודד ולפרש שיחתו לפני השם יתברך כל יום על כל פנים שעה אחת בלשון שמדבר בו על כל מה שעובר עליו ויתוודה על חטאיו ועונותיו ופשעיו, בשוגג ובמזיד, וידבר לפני השם יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, ויספר צערו ודוחקו ומצבו ושל כל בני ביתו ושל כל ישראל, וירחיב הדיבור, ויטעון כל מיני טענות והפצרות ופיוסים שיזכה להתקרב להשם יתברך באמת, בבחינת הרחב פיך ואמלאהו וירבה בצעקה ושועה ואנחה ובכיה וגם יודה להשם יתברך על כל חסדיו הרוחניים והגשמיים אשר עשה עמו, בזמר והלל להשם יתברך ויבקש אז צרכיו הרוחניים והגשמיים ואף אם אינו יכול לפתוח פיו כלל, העמידה בעצמה והקיווי להשם יתברך, ומה שתולה עיניו למרום, ומה שמכריח את עצמו לדבר, אפילו דיבור אחד בכל משך השעה הנ"ל:

יג. "ספרי רבינו ז"ל", ילמוד בכל יום ובזה מתקשר לדעתו הקדושה וממשיך עליו כח דקדושה לילך בדרכי הצדיק ומביא כל העולם לתשובה:

יד. "תהלים", יאמר בכל יום על כל פנים עשרה מזמורים כי כל עשרה מזמורי תהלים הם תיקון גדול, וימצא את עצמו בכל מה שעובר עליו בהתהלים, וגם כל ההודאות שבתהלים יאמר על עצמו, היינו על חסדי השם יתברך שעשה עמו מעודו:

טו. "לקוטי תפילות", יאמר בכל יום ויום וגם יעשה בעצמו תפילות, היינו שיתפלל, שיזכה לקיים דברי הצדיק שלמד בספריו, ובזה מעלה שעשועים גדולים לפניו יתברך:

טז. "שיעורים קבועים", יקבע לו בלימוד התורה, וילמוד בשמחה ולא יפסיק בהלימוד בדברים שאינם מוכרחין מאד, ויכוון שיזכה על ידי הלימוד לאמונה שלימה, וישתדל להוציא עצות נכונות לעבודת השם יתברך מהלימוד, וגם יחדש בתורה, על פי היסודות של דעת רבינו ז"ל, ובזה יתקרב להשם יתברך באמת ויקרב רחוקים לעבודת השם יתברך:

יז. "אכילה", יאכל במתינות ובדרך ארץ ולא יכעס ולא ידבר אז דיבורים שאינם מוכרחין וילמוד על שלחנו, ויברך ברכת המזון בשמחה וכנ"ל, ובזה ימשיך עליו הארת הרצון, היינו כיסופין ורצונות טובים לילך בדרכי השם, וכן בכל הנאותיו ומעשיו יכוון שיהיה כרצונו יתברך ויהיה נעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי אכילתו והנאותיו ומעשיו:

יח. "משא ומתן או מלאכה", לעשות באמונה זוכין על ידי שמתחזקין באמונה השגחה פרטית, ועל ידי שיודעין ומאמינים שהפרנסה אינה נמשכת על ידי סיבות של דרך הטבע, כ"א ע"י רצון הבורא יתברך והשם יתברך יכול לפרנסו בלי שום סיבות כלל, ומה שהשם יתברך מפרנס את האדם ע"י סיבות, הוא בשביל לנסות, אם יעמוד בהנסיונות שיזדמנו לו ע"י עסקו בהסיבות ההן וגם להבחינו אם יוכל לעמוד באמונה זאת שהפרנסה אינה תלויה בהסיבות כ"א ברצון הבורא יתברך:

יט. "צדקה", יפריש מכל מיני שפע שיושפע לו, ע"י כל אופן שיהיה לכונן בה כל עניני רז"ל, דהיינו להחזיק נכדי ומקרובי הצדיק העוסקים בעבודת השם יתברך, וגם להדפיס ספריו ושיוכלו להפיצם בישראל בזול גדול, ולהחזקת בתי מדרשיו וטוב להתחיל להפריש, על זה על כל פנים תרומה היינו שני אחוז מהשפע שלו, עד שיזכה לעשר כל נכסיו:

כ. "הדפסת והפצת ספרי רז"ל ודעתו בעולם", הוא עיקר ושורש גדול כי על ידי זה יוכלו כל בית ישראל להתקרב לדרך האמת אשר זה תכליתנו ותכלית כל העולמות, לכן צריכה העבודה הזאת להיות למקרובי הצדיק קודש קדשים, ויעסקו בה בכל כוחותיהם לשמה, ויבקשו בכל פעם עצות איך להרחיבה ולהפיץ מעינותיו חוצה להחיות ולהשיב נפש כל ישראל לאביהם שבשמים:

כא. "קדושת שבעת הנרות", יקדש עיניו מלהסתכל ברע, ואזניו בשמעו לדברי חכמים, וחוטמיו בהאריך אפו על כל דבר, וירחם על מי שרצה לכעוס עליו, ופיו יקדש בדיבורי תורה ותפילה ובשמירתו מדיבורים אסורים ובזה יזכה לשפע אלוהי, ולקדושת המחשבה:

כב. "שמחה", יהיה בשמחה תמיד ויהפוך כל מיני יגון ואנחה לשמחה וששון, ויקבל הכל באהבה ולא יפול ליאוש לעולם ויחיה וישמח את עצמו תמיד בנקודותיו הטובות ברוחניות ובהרחבות שבתוך הצרות בגשמיות, כמבואר בליקוטי־מוהר"ן ח"א סימן קצ"ה וסימן רפ"ב. ואף אם יפול ח"ו לירידות גדולות, יבטח בכח הצדיק ויתחיל בכל פעם מחדש כאילו לא התחיל ולא נפל מעולם, ויאמין כי כל נפילתו היתה למען יתחיל מחדש, ואם יתחזק להתחיל בכל פעם מחדש באמת יעזרהו השם יתברך שלא יפול עוד למקומות האלה, וגם ירגיל את עצמו לעבוד השם יתברך בניגונים ובשמחה וריקודין והמחאת כף ובפרט בשעת תורה ותפילה ישמח מאד:

כג. "תשובה", יתבונן בכל מחשבה דיבור ומעשה שלו למצוא בהם רמזים לעורר נפשו לשוב להשם יתברך באמת ולהתחדש בעבודת השם יתברך, ולמקלליו ולמבזי נפשו, ידום וישתוק, ובזה יכניע הרע שבדמו ויתכפרו כל עוונותיו ויתהפכו לזכיות:

כד. "אהבת חברים", יאהב כל ישראל, ובפרט המקורבין להצדיק אמת, כנפשו, וידבר עמהם בכל יום מהתכלית האמת, כדי לקבל מנקודתם הטובה, כי בכל אחד מישראל יש נקודה טובה מה שאין בחברו:

כה. "מנחה", יתפלל כנ"ל, ובזה יזכה להעלות כל עבודת היום להשם יתברך, ולקבל התחדשות על היום הבא אחריו לעבודת השם יתברך בבחינת "עליה השלם כל הקרבנות כולם", ובבחינת ובא השמש וטהר וכו':

כו. "ראש־השנה", כל המקורבין להצדיק האמת צריכין להתאסף יחד במקום אחד על ראש־השנה ולהתפלל בהתקשרות להצדיק ועל־ידי־זה הם מקבלים ממנו הארה נפלאה ותיקון והתקרבות גדולה, מה שאין יכולין לזכות לזה בכל השנה, וכמו שאמר רז"ל "כל עניני הוא ראש־השנה", וזוכין להאיר עליהם ועל כל העולם כולו אור הצדיק לדורי דורות, לכן צריכין לשבר כל המניעות של פרנסה וממון, וטרדא וכבוד, וכיוצא, ולבוא להקיבוץ על ראש־השנה:

כז. "ארץ־ישראל" כל ימי חייו יתגעגע, ויתפלל וישתדל להתיישב בארץ־ישראל, ועל כל פנים לילך בה ד' אמות, ובזה יזכה לאריכת אפים ולילך מדרגא לדרגא, ולהמשיך עליו כלליות הקדושה, וזה עיקר נצחון דקדושה של האדם בעולם הזה והשם יתברך יעזור לנו, שנזכה לילך בדרכי הצדיק האמת באמת ובאמונה, ולהמשיך אורו עלינו ועל כל ישראל ועל־ידי־זה נזכה לגאולת הגוף והנפש במהרה בימינו אמן ואמן: