פתיחה והקדמה של חלק אנ"ש דפולין

פולין המעטירה

פולין המעטירה, מלאה חכמים, מלאה סופרים, מלאה גאונים, מלאה מקבלים. נתברכה פולין בכל עירותיה בבתי מדרשות הומי קול תורה ותפלה, ובסמטאותיה מצויים היו חסידים ואנשי מעשה לרב, מכל פנה נשמעו קולות דקדשה של תינוקות של בית רבן. רב היהדות בארופה שלפני מלחמת העולם השניה, התרכזה, כידוע, בפולין. באותה תקופה כבר מרבית מהאדמו"רים מפיצי תורת אור שבעת הימים, רבי ישראל בעל שם טוב, השתכנו במדינת פולין ומחוזותיה, אך אורו הצח של ה'נחל נובע מקור חכמה' טרם זרח בשמי פולין כדבעי. בפרק זה נעסק בגבורי הכח שהפיצו והזריחו את אורו הצח והמצחצח של רבנו הקדוש, רבי נחמן מברסלב ז"ל, בפולין, וכבשו לבות רבים וסחפום לחסידות ברסלב.

סערת ההתקרבות בפולין

אם באנו לכתב הקדמה, מוצאים אנו עצמנו כותבים פרק בפני עצמו על חסידי ברסלב בפולין והתפשטות החסידות שם. סערת ההתקרבות שהתחוללה שם היתה 'כאש בשדה קוצים ממש', כהתבטאותו של רבי בן ציון אפטער ז"ל, מראשי המבעירים את אותה אש להבה.
מה שקרה בפולין לא קרא בשום מקום. מאז שהפציע אור האמת של רבנו הקדוש זי"ע בפולין, עד מהרה התודעו לחסידות ברסלב בכל עירותיה של מעצמה אדירה זו, ורבים החלו לחסות תחת דגלה. בכל עירה קמה לה חבורה קדושה של חסידי ברסלב, ואליהם התקבצו רבים מכל שכבות הצבור, הן פשוטי עם, הן למדנים ואף תלמידי חכמים מפלגים, שלימים היו מראשי חסידי ברסלב באותו הדור.
נסדר עד כמה שידינו מגעת אודות האחראים העקריים לאותה התקרבות גדולה שהיתה בפולין, שמנתה אלפים רבים של נפשות.
ראש וראשון שטפטף את מימיו הזכים של ה'נחל הנובע' אל תוך גבולות פולין, שלימים שטף אותו הנחל את אדמתה לכל גבולותיה, היה לא אחר מאשר רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל. וכך היה סדר מנהגו: בכל שנה נדד בעירות פולין בדרך נסיעתו לאומן מארץ ישראל (תרנ"ה - תרע"ד), והיה משמיע את תורותיו של רבנו הקדוש ז"ל. רבים באו לשמע דבריו המחיים כמים קרים על נפש עיפה, כמו כן קשר עמק נרקם בינו לבין כמה מגדולי פולין, ביניהם הגאון רבי גרשון העניך מראדזין "בעל התכלת", הרבי הקדוש מביאלע, הגאון הגדול רבי שמעון מזעליכוב זצ"ל ועוד, שגם להם גלה צפונות תעלומות חכמה מגדלתו וסגלתו של רבנו הקדוש ז"ל. רבי ישראל קרדונר ז"ל, מגדולי צדיקי אנשי שלומינו, שנטע משכנו בארץ הקדש, נהג גם כרבי אברהם לנדד בפולין ולהשמיע את קולו של רבנו ז"ל. אף רבי שמשון ברסקי היה מגיע לפולין פעם בחרף ופעם בקיץ למסר שיחות מכבשנו של עולם. יש לצין שנסיעות אלו של רבי שמשון היו בשנים מאחרות, שכבר היה שם קבוץ גדול של אנשי שלומינו.
נזכיר ולא נשכח את הפעלה הכבירה שעשו כמה מאנשי שלומינו ששלחו ספרי רבנו לתוך גבולות פולין, אשר הדבר עשה רשם אדיר, וספרים אלו הוו את החבל משיכה הראשון לכמה חסידים מבהקים, אשר לימים נמנו על ראשי החבורה הקדושה בפולין.

הניצוץ הראשון

תחלת "האש שלי" שהחלה לבער ברב עז ותעצומות היתה על ידי נער צעיר כבן שבע עשרה. הוא האיש שהרים את הנס של רבנו הקדוש ברחבי פולין הגדולה, והוא היה הגורם המכריע לתחלת פריחת חסידות ברסלב בפולין, וזה ספורו של נער יתום שעשה מה שגדולים ממנו לא עשו:
לפני קצת יותר ממאה שנים, בעירה לומז'ה שבפולין חי נחום, נער בן שבע עשרה, שאביו נפטר עליו. בעקבות הטרגדיה הקשה, בני ביתו של נחום הצעיר נקלעו ללחץ כלכלי קשה, הם טכסו עצה שאין מנוס אלא לשלח את נחום לעירה ברדיטשוב אשר באוקראינה, שם ילמד את מלאכת הסנדלרות מטובי הסנדלרים, ויעסק כסנדלר במלאכתו, כך יביא טרף לאמו ואחיו היתומים. ואם נשאל עצמינו מה להם לשלחו עד ברדיטשוב אשר באוקראינה, וכי בכל פולין הגדולה חסרים סנדלרים ממחים? אלא כך היה רצון מסובב הסבות, שרבי נחום יתקרב לחסידי ברסלב ממחים שהיו עדין חסרים בפולין.
נחום המסור לא התמהמה, אלתר חיש קל מהרה סדין שיצא מכלל שמוש, השליך לתוכו כמה חפצים הכרחיים, קשר ארבע כנפותיו, הטילו על כתפו ויצא לברדיטשוב הרחוקה.
ברדיטשוב עיר גדולה לאלהים באותם ימים. חסידים ואנשי מעשה רבים עטרו את רחובותיה וסמטאותיה העתיקים, שם התלקטו קבוצת חסידי ברסלב, מבחירי תלמידי רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל היו. הם קרבו את נחום הצעיר והכניסוהו לפני ולפנים, רבי נחום טעם כי טוב סחרה של חסידות זו, ונפלאות מחוללה, דבק בעצותיה והחל לקימן הלכה למעשה. כאשר סים שליחותו, חזר לעירתו כסנדלר מסמך לכל דבר, כמו כן גם עובד השם מבחר.
רבי נחום שוסטר (סנדלר באידיש), כפי הכנוי החדש שדבק בו עקב עסקו, נהג בכל יום אחר גמר מלאכתו להכנס לבית הכנסת ולהצטנע בעזרה, שם היה מפרש שיחתו לפני קונו בדמעות שליש שיקרבו לעבודתו כדבעי. כמו כן, טרם הליכתו לבית מלאכתו היה קם בחצות, נכנס לבית הכנסת ועורך תקון חצות, בבכיות עצומות בוכה על גלות השכינה כאשר מעיניו נגרות נחלי דמעה, ובלב תמים זעק "אוי לי על גלות השכינה, אוי לי על חרבן בית המקדש".
באי בית הכנסת לא ראו בעין יפה את המנהג. "מה לו לנער צעיר להתנהג במנהגי הצדיקים?" - שאלו את עצמם, והחלו להתנכל לו ולרודפו עד חרמה. רק שנים מבאי אותו בית הכנסת רוח אחרת היתה בהם, תלמידי חכמים היו, מתלמידי גאון הדור בעל התכלת מראדז'ין, הלא הם רבי מרדכי מסוקולוב ורבי שלמה גבריאל ז"ל. התנהגותו המיחדת של רבי נחום לא היתה קלה בעיניהם. ההפך, הם ראו בזה מעלה גדולה שבעצמם לא השיגו לה. עד מהרה נכנס רבי מרדכי בשיחה עם רבי נחום הצעיר, "כלום מרגיש אתה בחרבן בית המקדש וגלות השכינה?", שאל. ואלו רבי נחום השיב בפשטות: "כבודו תלמיד חכם ובר אורין הוא, תורה ומעשים בו, על כן לא חסר לו מאומה, אז איך ירגיש בחסרון בית המקדש?! ואלו אני לא תורה ולא מעשים בי, לי חסר בית המקדש, על כן בוכה אני שיבנה במהרה". תשובתו התמימה של רבי נחום הצעיר זעזעה את רבי מרדכי עד עמקי נשמתו, הדברים פגעו בו כארס של עכנאי. ברגע אחד עשה חשבון לנפשו.
רבי מרדכי וחברו רבי שלמה חקרו מאיפה זכה לעבודה תמימה זו, רבי נחום לא הסתיר ואמר: "חסידי ברסלב בברדיטשוב אצלם למדתי זאת, הם גלו לי מסודו של הצדיק הברסלבאי, שהבטיח לתקן את כל הנשמות ואף הרחוקות ביותר". הדברים נכנסו עמק בלבם, ומני אז החלו לדרש אחר חסידות ברסלב. לא עבר זמן רב, וההשגחה העליונה סובבה שרבי מרדכי נצרך לסע לברדיטשוב, היתה לו זאת הזדמנות פז להתודע עם אותם חסידים מיחדים. רבי מרדכי נסע והכיר שם את אנשי שלומינו, הם קבלוהו כדרכם בסבר פנים יפות, טל תחיה הרעיפו עליו ואף קרבוהו לרבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל, מאז הפך רבי מרדכי לחסיד ברסלב מבהק.
כאשר חזר לפולין, גלה בהתפעלות לידידו רבי שלמה גבריאל את אשר עבר עליו בצלם של חסידי ברסלב בברדיטשוב, ואף ספר לו על רבי אברהם בן רבי נחמן. שניהם החלו להתעלות בעבודת השם יתברך על פי דרכו המיחדת של רבנו הקדוש, יחדו היו נוסעים לאומן לראש השנה ומסתופפים בצלו של רבי אברהם, ומקבלים ממנו לקח טוב מלא חפנים.

בית החסידים הראשון של ברסלב בפולין

לא עברו ימים רבים, ורבי שלמה גבריאל ז"ל יסד בית מדרש ראשון לחסידי ברסלב בורשה בירת פולין, כאשר המקום היה לאבן שואבת לרבים. אף בנו של צדיק הדור, ה"חפץ חיים", נהג להתפלל שם. בבית מדרש זה מסר רבי שלמה גבריאל שיחות ושעורים תמידין כסדרן. כאש להבה היה מדבר מתכלית העולם הזה ואפסותו, עד כדי שהתבטא אחד מאנ"ש ממשתתפי אותם שעורים: "כאשר יצאתי משעורו של רבי שלמה גבריאל, טעמתי מעט מהרגשת רשב"י ובנו רבי אלעזר כאשר יצאו מהמערה". רבים נמשכו לקסם דבריו של רבי שלמה גבריאל, והבית מדרש התמלא מיום ליום במקרבים חדשים, כך החל הניצוץ הראשון בורשה הבירה.

פאר החבורה הקדושה
אך למען האמת עדין לא הגענו לתמצית הסערה הגדולה. בקצה אחר של פולין הגדולה, בעירה לובלין המעטירה, חי רבי יצחק ברייטער, נער בעל כשרונות סגוליים, עלוי מבהק, צמא לחכמה ועבודת השם. ללא ספק נשמה קדושה זו ראויה היתה להתקרב לבית מדרשו של צדיק האמת. באחד הימים טיל בספריה הגדולה של רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל שגם שמו קשור לסערת ההתקרבות בפולין. בין הארונות הגדולים טיל רבי יצחק ויד ההשגחה סובבה שנתגלגל לידיו הספר "לקוטי מוהר"ן". רבי יצחק נפעם ונרגש מהספר, שכל מלה ומלה פלחה את לבו כחץ מקשת ובו במקום החליט שעליו להדבק בצדיק בעל הספר. עד מהרה יצר רבי יצחק קשר עם גדולי אנשי שלומינו שבאומן, והם השיבו לו דברים חוצבים להבות אש, ובפרט התרגש ממה שכתב לו רבי שמשון ברסקי ז"ל: "אם יזכה לבוא למחננו יבחין בין האמת לשקר".
רבי יצחק נתודע לרבי שלמה גבריאל ונסע להסתופף בצלו ולשמע לקח מפיו, אך לא עברו ימים רבים ורבי שלמה גבריאל נסתלק לבית עולמו. רבי יצחק ברייטר יסד בית מדרש דחסידי ברסלב בלובלין, בקסמו האישי כבש לבות רבים וקרבם לדעת רבנו. עצמה אדירה היתה בו ברבי יצחק, שהסעיר את כל פולין בלהט ההתקרבות אל אורו הזך של רבנו הקדוש ז"ל, עדות חיה מאנ"ש דפולין: "רוח ה' היתה מפעמת בקרבו, והיו אלפי אנשים מתקרבים על־ידו לדעת רבנו ז"ל", ועוד הוסיפו ואמרו עליו "לולא עלה הכורת על יהדות מזרח ארופה, היה מקרב רבי יצחק ברייטער רבי רבואות אנשים לחסידות ברסלב." רבי יצחק ברייטער בעצם היה ה'מבעיר המרכזי' בפולין, לא לחנם נקרא בפי כל, עד עצם היום הזה: "ראש החבורה הקדושה בפולין". רבי יצחק השיב רבים מעוון, ביניהם היו גם כאלו שנשתמדו רח"ל ובזכותו שבו בתשובה שלמה, כמספר בתולדות חייו המרתקים.

רבי אהרן לייב ציגלמן
בין מקרביו הרבים של רבי יצחק היה העובד המפלא רבי אהרן לייב ציגלמן ז"ל. רבי אהרן נולד בורשה, שם חי כל שנות חייו. בעצת רבי יצחק, נסע רבי אהרן לייב לקבל מפי רבי שלמה גבריאל ז"ל שגר בעירתו, וכאשר נסתלק רבי שלמה גבריאל מלא מקומו רבי אהרן לייב בבית המדרש דחסידי ברסלב בורשה. רבי אהרן לייב עסק בשדה ההפצה בעקר בהדפסת הספרים, הוא שהדפיס את רב ספרי רבנו ז"ל באותן שנים. לפי חשוב שעשו אנ"ש, זכה רבי אהרן לייב להדפיס עד שנת תרצ"ו שבעים וחמש אלף כרכים מספרי חסידות ברסלב, אותם הפיץ ברחבי תבל, ובפרט בפולין. פרט לזאת קרב רבים לעבודת השם יתברך, התכתב עם אנ"ש מכל קצוות הארץ, החזיק את בית המדרש בורשה כנזכר, יסד יחד עם רבי יצחק ברייטער בפולין את הקבוץ הקדוש שבראש השנה בלובלין, הרצה שעורים יום יום, תמך בגדולי אנשי שלומינו והפיח רוח חיים בכל הקשור לחסידות ברסלב.

רבי בן ציון אפטער ז"ל
רבי בן־ציון היה מהמקרבים הראשונים מחסידי ברסלב בפולין, עוד מטל ילדותו חפש קרבת אלהים, נשמה עצומה שכנה בתוכו, ותמיד חש צמאון אדיר לעבודת השם ויראת שמים. תחלת התקרבותו היתה בזכות רבו ממודז'יץ' זצ"ל שיעץ לו לעין בספר הקדוש "לקוטי מוהר"ן" שעל ידו יזכה ליראת שמים, הלמוד בספר שבה את לבו של רבי בן ציון. לימים נקלע לבית מדרש בו התפלל רבי יצחק ברייטער בדבקות לא מעלמא דין, והדבר היה לגורם המכריע להתקרבותו של רבי בן ציון. שיטה מיחדת היתה לו לרבי בן ציון בקרוב העצום שעשה בשנות חייו בפולין. מנהגו היה לנדד בכל עירות פולין וגליציה ובמדינות הסמוכות, ולקרב רבים לדעת רבנו ז"ל. ספרו עליו שבהגיעו לעירה, משתכן בה לזמן מה, ובכל עת מצא דבר מ5שיחות רבנו ז"ל וסגלת תורותיו, וכך עשה נפשות רבות לחסידות. לאחר שקרב מספר רב של נפשות, יסד בית מדרש דחסידי ברסלב והסתלק מן העיר כלא היה, והמשיך לעיר אחרת. וכך זכה לקרב בפולין, כפי עדותם של זקני אנ"ש, מאות של אנשים לדרך רבנו הקדוש ז"ל.
בזכות אותם חסידים קדושי עליון שמסרו נפשם עבור הפצת אורו הגנוז של רבנו ז"ל, נתמלאה כל אדמת פולין באלפים של חסידים שהיו פרוסים על כל עירותיה, עשרות בתי מדרשות וכו', ביניהם: לובלין, ורשה, לודז', אוטוואצק, אוסטרובצה, פשדבוז', בראנוביץ, נלאנטשוב, ועוד רבות, כאשר בכל אחת מהעירות הללו, היה קבוץ שלם מאנשי שלומינו.
הרבה מחסידי ברסלב דפולין עברו לאומן, מקום גניזת רבנו הקדוש, הגדולים והידועים שבהם – רבי מתתיהו הכהן ברזבסקי, רבי לייבל'ה צרטנר, רבי משה טשנסטחוב, רבי ישראל כהן ויזנפלד, רבי לוי יצחק בנדר, רבי אליהו חיים רוזין ז"ל. חלק מן החסידים זכו ועלו לארץ ישראל ונצלו מהאש הגדולה של השואה האימה, ביניהם, רבי בן ציון אפטער, רבי אפרים קרקובסקי, רבי יעקב זאב ברזבסקי, רבי יצחק מאיר קורמן ועוד.
לדאבון לבם של ישראל, מרבית מאותה קהלה קדושה בפולין וכמעט כלה, נעקדה על קדשת השם בשנות הזעם של השואה האימה. יזכרם אלהינו לטובה עם שאר צדיקי עולם, וינקם בימינו לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך, ככתוב בתורת משה איש האלהים: הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקם, ונקם ישיב לצריו, וכפר אדמתו עמו: יהי רצון שטפח זעיר מגדלתם המתגלה בספר זה יהיה להם לזכרון עולם, ונזכה לילך בדרכם ולפסע בנתיבתם.

זכותם תעמד לנו ולכל ישראל, אמן.