וצדיק באמונתו יחיה - פתיחה והקדמה לספר צדיק באמונתו יחיה מאת מורנו ורבנו ראש הישיבה הרב יוסף שובלי שליט"א

(מסכת מכות דף כ"ג:): דרש רבי שמלאי, שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה. שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה ,ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם. אמר רב המנונא, מאי קרא "תורה צוה לנו משה מורשה", תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי ,הוי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום (סימן דמשמ"ק ס"ק): בא דוד והעמידן על אחת עשרה דכתיב "מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם " וכו'... בא ישעיהו והעמידן על שש דכתיב "הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע" וכו'... בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך" וכו'... חזר ישעיהו והעמידן על שתים שנאמר "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה", בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר "כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו", מתקיף לה רב נחמן בר יצחק ,אימא "דרשוני" בכל התורה כולה, אלא בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר "וצדיק באמונתו יחיה" וכו: עד כאן לשון הגמרא.

אלו אותם מצוות שרבותינו צמצמו בהם ובסוף בא חבקוק ואמר שכל המצות כולם תלויות בצדיק אחד שבו ובאמונה שבו יכול האדם לקבל שפע וחיות מקודם מכל המצוות:

וזה גודל מעלת הספר הזה שהכל הולך וסובב על "וצדיק באמונתו יחיה". ומספר זה אפשר לקבל חיות לכל האברים שברמ"ח והגידים שבשס"ה, ולהתחדש "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף" (דברים ל"ב יא).

וזה בבחינת "אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו" (זכריה י' ח). אומר רש"י :"אשרקה להם" - כדרך השורקים לסימן אות להביא אליו הטועה בדרך. "אקבצם" - לעת הקץ לעתיד. "כי פדיתים" - כשאפדם. "ורבו" - בגולה כמו שרבו במצרים.

וזו הבחינה בספר זה, שבתורות אלו כמו הקב"ה שורק לסימן לטועים בדרך לחזור אליו וכיצד לחזור אליו, וזה דוקא ענין הספר בזמן "ואקבצם" כמו פרש"י, לעת הקץ לעתיד כשאפדם דהיינו כתתעורר בי הרוח לפדותם, ואז בספר זה אפשר יתחזקו הנפשות ויחזרו לקיבוץ מספרם כמו בתחילה "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד" (שמות א' ז).

וזה הספר מעט הכמות ורב האיכות בבחינת הכתוב "ואזרעה בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו" (זכריה י' ט), לאחר שאפיצם בגוים בין האומות ויהיו ממני במרחקים "יזכרוני" דהיינו ע"י לימוד תורות אלו ,"וחיו" ויחזרו ויחיו את עצמם, אבל לא רק את עצמם יחיו ויצילו אלא גם את בניהם לרבות תלמידים ותלמידי תלמידים, "ושבו" וזה ע"י תשובה שישובו מתוך דברי התורות בספר זה.

לכן קראנו לספר זה וצדיק באמונתו יחיה", כי בא חבקוק שמת וחי ע"י הצדיק אלישע, שכן כל מה שעשה אלישע "ברחמי" עשה, דהיינו מכח התפילה, וזה כח הצדיק שבתפילה בכח יכול להחיות מתים. וזה כוחנו ואמונתנו שאפילו לאחר שנפלנו והגענו להיכן שהגענו יש כח בידי הצדיק להחיותינו ולקיימנו ולהעמידנו על רגלינו:

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמיים האל הטוב יתעלה ויתברך נזכה לחזור בתשובה בכלל ישראלבזכות ספר קודש קודשים זה. בא בחתום בספר זה "בני יהודה פרץ חצרון וכרמי וחור ושובל: וראיה בן שובל וכו'" (דברי הימים א', ד' א-ב).