"בנין עדי עד" - פרש רש"י, בנין נוהג לדורות.

"וזרקתי עליכם מים טהורים". נבואה זו נאמרה על דורנו זה, שעכשיו יורדת טהרה גדולה מן השמים וב"ה הרבה מתעוררים ושבים אל השם יתברך. וברוך השם בית מדרשינו מתמלא מיום ליום בעוד מתקרבים, על כן אנו כבר צריכים להרחיב גבולינו לבית מדרש גדול יותר, ואין כבר מקום לאכלס את הציבור שפוקד את המקום, ובפרט בעת הדרשות, עד כדי כך שלעיתים מורנו ורבנו נאלץ לעצור בשיעורים כדי לומר לבחורים שיוסיפו כסאות מהמטבח, ושיצמצמו במקומות וכו'.

על כן החלטנו לעבור למקום גדול יותר. וכבר אנו תפילה להשם יתברך שירחיב גבולינו למען יתגדל שמו יתברך, ויגדל מקום השכינה הקדושה שיושבת בגלות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, כידוע מגמרא על הנבואה ביחזקאל "וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט", אמר רבי יצחק אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.

ובפרט מעלת ישיבה ובית מדרש של בעלי תשובה העולה על הכל, ואשר אצל השם יתברך חשוב מהכל הבנים ששבים אליו. כהמשל ממלך שב' בנים לו, בן אחד יושב בממלכה בכל היום, יושב ומקלס ומכבד למלך. ובן אחד עזב בית המלוכה והרגיל עצמו עם בני הכפריים ועם בני העניים ושכח שבן מלך הוא. והמלך היה מתגעגע לבנו זה ששנים שלא התראה עמו. עד שיום אחד שנזכר בן המלך הנ"ל שבן מלך הוא, ולא מקומו עם פשוטי העם אלא בממלכה, והלך ושב לממלכה. משראהו אביו המלך שמח בו שמחה גדולה לאין שיעור, וחבקו ונישקו באהבה רבה, אף יותר מבנו הראשון אשר כל ימיו בבית המלוכה.
וראה והבן, כמה חשובים לשכינה הקדושה אותם בנים ששבים אליה לאחר שכה התרחקו בגלות ארוכה זו, שמבכה עליהם ככתוב "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו", שכל השנים לא נוחמה שבניה אינם, ועכשיו כאשר שבים אליה היא שמחה בהם שמחה גדולה ומתנחמת מכל הגלות הארוכה הזו. וכבר לימדונו חז"ל במסכת ברכות "מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין שנאמר "שלום שלום לרחוק ולקרוב", לרחוק כתוב בתחילה ולאחר מכן לקרוב". ועוד מלמדנו רבנו הקדוש מוהר"ן מברסלב, שדווקא ע"י הרחוקים ביותר שמתקרבים נתגדל שם השם ביותר.

ועל כן בשביל להגדיל בעלי תשובה בעולם צריך להגדיל את מקום הבית מדרש, וכבר אמר לנו מו"ר שליט"א: כגודל הכלי כן גודל השפע. דהיינו כאשר תהיה ישיבה גדולה כן יהיו בעלי תשובה רבים, וכשהמקום צר ודחוק אז אין כלי מספיק לאכלוס, ואין מתקרבים רבים, אך כשיהיה מקום מרווח כן יהיו מקורבים רבים.

וזועק דוד המלך "אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה' וכו", דהיינו, אין אני נח וישן כל עוד לא מצאתי מקום משכן לקדוש ברוך הוא. כך גם אנו, כיצד נוכל לישון בבתים מרווחים בתנאים מעולים, כל עוד ישנם תלמידי ישיבה לומדי תורה אשר אין להם מנוח במקומם, ועוד בפרט שבזכותם ועליהם קיים ועומד העולם.

על כן אמרנו שנעשה השתדלותנו ונפנה לקהל הרחב לקרוא לבוא לעזרה בגיבורים, להקים בית מקדש מעט, לעשות מקום גדול ומרווח לשכינה הקדושה, ולהרבות עוד בעלי תשובה בעולם, ולמרות שאין זה מנהגינו לפנות לאנשים פרט אליו יתברך שהוא יעזרנו והוא יעשה הכל. אך אנו נעשה השתדלותנו ונצא ידי חובה בזה, והוא יתברך את שלו יעשה, ויקים ויבנה ישיבתינו למען שמו יתברך, כדי שיהיה לנו מקום ראוי לעבדו יתברך.

המבנה

נזדמן לישיבה מקום גדול ומרווח לישיבה בקרית ים אשר יספיק את צרכינו, ומקום זה יהיה להרחבה גדולה. הבניין הוא בנין ישן בקרבת הישיבה. עלות הבניין גבוהה, וכן שיפוצו והרחבתו לאחר מכן כרוך בסכום לא מבוטל.

בנין יש! תוכניות רבות! אבל כסף מניין?

על כן מי שהשם יתברך בירכו בשפע וכל טוב ויודע שיש בידו לעזור, באמת לשם שמים, לא למען כבוד ופרסום, אלא למען שמו יתברך באמת, ברוך יהיה לשם ומכובד לתת מכספו לבנין ישיבתינו.

לכל המעוניין, יש לפנות למזכיר הישיבה ניסים בן דוד בטלפונים: 04-8747-921 או 050-8859-747.
או ליצור עמנו קשר דרך האימייל. צור קשר באימייל

זכות כל תורם הינה ללא שיעור. וידע נאמנה שנותן מכספו לבנין בית המקדש ממש. וקרא להלן, העלנו כאן ממעלת הצדקה, ומגודל מעלת הצדקה דווקא לבנין בתי מדרשות ובתי כנסיות, שבגלות מעלתם כמעלת בית המקדש.

גם כל מי שרוצה לעזור ואין ביכולתו, עזרתו תהיה גדולה מאד בתפילתו להשם יתברך על בניין ישיבתנו וגם לו יהיה חלק גדול בבנין הישיבה, ויבורך מן השמים.

נעלה כמה גרגירים ממעלת נתינת הצדקה לבנין בית המדרש

(א) ואהיה להם למקדש מעט אלו בית הכנסת, ולעתיד לבא יוכלל קדושת ורוחניות כל בתי כנסיות שבחוץ לארץ בבית המקדש, ולכן הנותן לבנין בית הכנסת או לבדק בית הכנסת הרי הוא ממש כנותן נדבה על בית המקדש העתיד, שהרי אותה קדושה עצמה תוכלל בבית המקדש, וע"י מצוה זו יש כח גם לשאר מעשיו הטובים שיתהווה מהן בנין ההוא: (ערבי נחל נצבים)

(ב) "אוהב כסף לא ישבע כסף וכו' ומי אוהב בהמון לא תבואה גם זה הבל", ופרש רש"י שאפילו אם עושה מצוות אם אינו עושה מצווה שיהיה לה קיום כגון בנין בית הכנסת או ספר תורה וכו'. וכמו שמצינו כמה פעמים בכמה עיירות שהיה חסר להם צרכי רבים כגון בית המדרש או מקוה והיה קשה לקבץ מההמון וקפץ אחר ועשה משלו צדקתו עומדת לעד. או אפילו שאינו עושה משלו רק שהוא מתעורר מעצמו לעסק בזה לנגוש כל אחד ולסבל הרבה בזיונות ושפיכות דמים מכל אחד וטורח העסק והבניין וכו' והוא מקבל על עצמו כל זה בשביל המצווה הקיימת לעד שזהו גדול מאד כי גדול המעשה יותר מן העושה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא ט). ובלבד שיהיה כונתו לשם שמים לא להתייהר ולקנטר חס ושלום. (ליקו"ה ברכת השחר ה"ה)

(ג) "מקדש ה' כוננו ידיך", שעיקר קדושת המקדש, שזהו בחינת בית הכנסת ובית המדרש: (שם הלכות בית הכנסת ה"ג)

(ד) וזה בחינת מצות בניין בית הכנסת ובית המדרש שהיא מצוה רבה מאד הקימת לדורות אם כונתו לשם שמים. (שם ה"ו)

(ה) גם שקלים הם בחינת צדקה נדבת לב, בפרט צדקה שנותנין בשביל בנין בית המדרש שהיא צדקה המתקיימת ביותר. כמו שפירש רש"י על פסוק "ומי אוהב בהמון לא תבואה וכו'", כי צדקה בחינת תשובה בחינת תקון הה' הנ"ל. (שם ה' תפילת המנחה ה"ז)

(ו) ועל - כן קדושת בית המדרש חמורה יותר מקדשת בית הכנסת, כי שם בבית המדרש עוסקים בתורה, שזהו בחינת קבלת התורה, שעל - ידי זה עקר ברור האמונה כנ"ל.(שם)

(ז) וזה בחינת מעלת בית הכנסת ובית המדרש של ישראל שעושין בגלות שהם בחינת "מקדש מעט", כמו שכתוב, "כי הפיצותים בגוים" וכו'. וביותר הבית המדרש של הצדיק האמתי שהוא באמת בבחינת עפר, שהוא עקר הכוח המושך כנ"ל. (שם הלכות יום טוב ה"ה)

(ח) וזה שטרח דוד המלך עליו השלום כל כך למצא מקום לה', כמו שכתוב, "אם אתן שנת לעיני וכו'. עד אמצא מקום לה'", כי צריך שיהיה מקום קבוע להקדושה שזהו בחינת גודל מעלת קדושת הבית - המקדש כדי שלא תוכל הסטרא אחרא להפיל את האדם, כי מאחר שנשאר מקום קבוע שהוא הבית - המקדש ששם שרש התורה, לעולם תתגבר קדושתה עליהם וכנ"ל. אבל בעוונותינו הרבים התגברה הסטרא אחרא על זה בעצמה והחריבה הבית - המקדש. ועתה נחמתנו על - ידי הבתי כנסיות ובתי מדרשות, כמו שכתוב, "כי הפיצותים בגוים וכו' ואהי להם למקדש מעט". כי בכל בית הכנסת ובית המדרש נמשך קדשת הבית - המקדש שקדושתה נשאר קיימת אפילו לאחר החורבן, כי מקום הבית - המקדש שכבר מצא דוד על - ידי יגיעתו כבר נשאר קים לעולם. ומשם נמשך הקדשה לכל הבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם מקדש מעט, כי על - ידי קביעת הקדשה של הבתי כנסיות ובתי מדרשות, על - ידי זה נטהרין ישראל: (שם הלכות סעודה ה"ה)

(ט) עיקר שלמות האדם הוא כשזוכה להיות שכן טוב להקבוץ הקדוש וכו', שזה עקר בחינת בנין המשכן, שהם בחינת בית כנסת ובית מדרש. ועקר ההתקשרות והחבור אליהם הוא על - ידי ממון וצדקה כשזוכה לתן להם להיות בכלל תומכי אוריתא. וכמו שרואין שמשתדלין ביותר להחזיק בעלי הישיבות שהם הרבנים והתלמידים והחברים ההגונים הלומדים בישיבה, כי על - ידי הממון של הצדקה שמחזיק אותם הוא נכלל בהם וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ילקוט שמעוני קכט) על פסוק, "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך". (שם הלכות בית הכנסת ה"ו)

(י) "ותצא לאה לקראתו", מלמד שלא הניחה אותו לרחוץ רגליו "ותאמר אלי תבא". א"ר אבהו, צפה הקב"ה שלא היתה כוונתה אלא לשם שמים להעמיד שבטים, לפיכך הוצרך הכתוב לומר "וישמע אלקים אל לאה ותאמר אלי תבא". א"ר לוי בא וראה מה יפה היתה סרסרותן של דודאים לפני מי שאמר והיה העולם, שע"י הדודאים עמדו שני שבטים גדולים בישראל יששכר וזבולן. יששכר יושב ועוסק בתורה, וזבולן יוצא בימים ובא ונותן לתוך פיו של יששכר, והתורה רבה בישראל, (שיר ז) "והדודאים נתנו ריח ותאמר לאה נתן אלקים שכרי וגו' ותקרא שמו יששכר". יששכר תשיעי לשבטים והוא הקריב שני למלך, הה"ד (במדבר ז) "ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר", מפני מה, מפני שהיה בן תורה, הה"ד (ד"ה א יב) "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים", מה "לעתים", רבי תנחומא אמר לקורניסין, רבי יוסי בן קיצרי אמר לעבורים, (שם) "ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם", מאתים ראשי סנהדראות היה יששכר מעמיד, "וכל אחיהם על פיהם", וכל אחיהם מסכימים הלכה על פיהם והוא משיב להם הלכה כהלכה למשה מסיני. וכל השבח הזה מנין היה לו ליששכר, משל זבולון שהיה עוסק בפרגמטיא שלו ומאכיל את יששכר שהיה בן תורה, הה"ד (בראשית מט) "זבולון לחוף ימים ישכון", וכשבא משה לברך את השבטים הקדים ברכת זבולן לברכת יששכר (דברים לג) "שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך", "שמח זבולן בצאתך" ממה ש"יששכר באהליך", ויש אומרים יש שכר באהלי זבולון: (בראשית רבה ע"ב ה)

(יא) "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך", זה קרבן אליאב וגו', כיון שראה הקב"ה שהקריב אליאב על שותפות התורה התחיל משבח קרבנו זה קרבן אליאב לקיים מה שנאמר (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה זה שבט יששכר ותומכיה מאושר זה שבט זבולון: (שם במדבר י"ג ט"ז)

(יב) אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' (תהלים קי"ט), כלומר אשרי מכבדי בעלי תורה, ואומר "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" (משלי ג'), וכך משה אמר "כי אם שמור תשמרון" (דברים יב) אם שמרת בני תורה תשמרון, וכן הוא אומר "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו" (שמואל א' ב'), זה המכבד בני תורה, ותניא "את ה' אלקיך תירא", "את" לרבות בני תורה לפי שאין מדה אחרת כיוצא בה: (מדרש תנחומא בראשית א)

(יג) "עץ חיים היא למחזיקים בה וגו'" (ג, יח). סוד הענין הוא מ"ש חז"ל שגדול מי שסומך את חברו ללמוד ממי שלומד, והסוד הוא, היסוד נקרא עץ, בסוד "עץ השדה". ומי שמחזיק התורה ומתמיד בה ללמוד מקבל אור מן היסוד, וזה, "עץ חיים היא למחזיקים בה". ומי שיזון את חבירו כדי שילמוד, נאמר בו, "ותומכיה מאושר", מקבל אור מן האושר העליון שהיא אימא. (רמח"ל)

תפילות על זכות הצדקה

ותזכה אותנו ברחמיך הרבים ליתן צדקה לעניים מהוגנים. ותזמין לנו ממון ברוח, ועניים הגונים לזכות בהם. "ועוז מלך משפט אהב, אתה כוננת מישרים, משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. כי ממך הכל ומידך נתנו לך". עושה צדקות עם כל בשר עשה עמנו צדקה. ותזכה אותנו ברחמיך להיות בכלל עושי צדקה. ותסיר רע לבבנו, למען נזכה לתן צדקה בשמחה בסבר פנים יפות, ולא ירע לבבנו בתתנו לו. פתוח נפתח את ידנו לו לתת לעני ואביון די מחסורו אשר יחסר לו, ונפק לרעב נפשנו וערם נכסה בגד. ובגלל הדבר הזה תברכנו ה' אלקינו, ותעזרנו לסדר תפלתנו לפניך בתכלית השלמות. ותהיה תפילתנו זכה ונכונה בלי שום מחשבות זרות למען לא יהיה שום מסך המבדיל בין תפלתנו וביניך:

ותזכה אותנו ברחמיך הרבים לתן צדקה לעניים מהוגנים. ותזמין לנו ממון ברוח, ועניים הגונים לזכות בהם. "ועוז מלך משפט אהב, אתה כוננת מישרים, משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. כי ממך הכל ומידך נתנו לך". עושה צדקות עם כל בשר עשה עמנו צדקה. ותזכה אותנו ברחמיך להיות בכלל עושי צדקה. ותסיר רע לבבנו, למען נזכה לתן צדקה בשמחה בסבר פנים יפות, ולא ירע לבבנו בתתנו לו. פתוח נפתח את ידנו לו לתת לעני ואביון די מחסורו אשר יחסר לו, ונפק לרעב נפשנו וערם נכסה בגד. ובגלל הדבר הזה תברכנו ה' אלקינו, ותעזרנו לסדר תפילתנו לפניך בתכלית השלמות. ותהיה תפילתנו זכה ונכונה בלי שום מחשבות זרות למען לא יהיה שום מסך המבדיל בין תפילתנו וביניך:

ה' אלקים, חוסה עלינו ברחמיך והצל אותנו מתאווה הרעה הזאת של ממון וזכנו ברחמיך הרבים רב חסד ומרבה להיטיב ותהיה בעזרנו, שנזכה לתן צדקה הרבה לעניים מהוגנים וכל עקר כוונות עסקנו בהמשא ומתן יהיה רק בשביל הצדקה. ונזכה לתן צדקה יותר מכפי כחנו, ותזמין לנו ברחמיך עניים מהוגנים לזכות בהם. ותעזרנו לקים מצות צדקה כראוי באמת בתכלית השלמות, בשמחה ובטוב לבב ובסבר פנים יפות. ותזכנו לתן צדקה באפן שלא יתבייש העני בקבלתו, ואזכה לדבר על לב עניים ומרודים לפייסם ולהרחיב דעתם ולשמח את לבם:

וזכני ברחמיך הרבים לתן צדקה הרבה לעניים מהוגנים הרבה ולצדיקי אמת, למען נזכה להיכלל בנפשות רבים של בני ישראל עמך. ועל ידי זה תזכני ברחמיך הרבים, שנזכה לגלות ולהאיר את הטוב הכבוש בנו. כי אתה ידעת את עצם יפי קדושת הטוב הכבוש אצלי בגלות גדולה ומרה מאד זה כמה שנים, מיום היותי על האדמה עד היום הזה, ואיני זוכה עדין לרחם על עצמי, להוציא לאור תעלומות והסתרת הטוב שבי הכבוש בגלות. ואיני זוכה להזכיר את עצמי היטב היכן אני בעולם, ואיני יודע מה לעשות, באיזה דרך ומנוס אזכה לגלות הטוב שיש בי:

וזכנו ברחמיך הרבים לתן צדקה הרבה לעניים הגונים לשמך לבד בלי שום שקרים ובלי שום פניות, ותעזרנו תמיד לקים מצות צדקה כראוי כרצונך הטוב בקדושה וטהרה גדולה בשמחה ובטוב לבב, ותציל את נפשותינו שלא נכשל לעולם בעניים שאינם הגונים, ותשמרנו מצדקות הרעות שאינם כרצונך, ותחמול עלינו בחמלתך ותגן בעדנו ותצילנו שלא יזיקו לנו כלל הצדקות הרעות שאינם כרצונך באמת, הגורמים מה שגורמים:

ותזכנו להרבות בצדקה תמיד, עד שנזכה לדבור של צדקה, כמו שכתוב: "אני (ה' ה) מדבר בצדקה רב להושיע". ותמשיך עלינו רחמים ותבטל מאתנו כל האכזריות שבלבבנו, ונזכה לצאת מגדר בהמה לגדר אדם שיש לו רחמנות. ונזכה לרחם על הבריות תמיד ברחמנות אמתי, ולהרבות בצדקה תמיד לעניים הגונים כרצונך הטוב, עד שנזכה להשלים הדבור של צדקה כמו שכתוב: "טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט":

"ואני תפילתי לך ה' עת רצון, אלקים ברב חסדך ענני באמת ישעך. ה' שמע תפלתי האזינה אל תחנוני באמונתך ענני בצדקתך. למען שמך ה' תחיני בצדקתך תוציא מצרה נפשי. אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך". רבונו של עולם מלא רחמים, זכני ברחמיך הרבים לתן צדקה הרבה תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה, ותתן לי כח וגבורה לכוף את יצרי ואת לבי הקשה, לשבר האכזריות שבלבבי להפכו לרחמנות, להתנדב לתן צדקה הרבה בפזור גדול יותר מטבעי ורצוני, בלי שום הקפדה כלל. כמו שכתוב: "פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד", ואזכה לתן צדקה בשתי ידים בשמחה גדולה ובלב טוב, ולא ירע לבבי בתתי לו. ותהיה ידי פתוחה תמיד לתן לעני "די מחסורו אשר יחסר לו", ואזכה לקים מקרא שכתוב: "פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו". ותזמין לנו עניים הגונים לזכות בהם ותשמרנו ותצילנו מעניים שאינם מהוגנים: