שטיחת עשבים והעמדת אילנות בבית הכנסת - חג השבועות

שטיחת עשבים בבית הכנסת

ונוהגין לשטוח עשבים וכו', יש סמך למנהג זה ממה שאמרו באגדה (תרגום שני למגילת אסתר ג,ח) דהמן אמר לאחשורוש דמנהג ישראל לשטוח עשבים בעצרת. [זה לשון התרגום שני (מתרגום ללה"ק): בחודש סיון עושין שני ימים טובים, ובאים לבתי כנסיות שלהם וקוראים שמע ומתפללים וקוראים בספרי תורותיהם ומתרגמים בנביאיהם ומקללים למלך ולשרים, וקוראים אותו עצרת או חג שבועות, ועולים על גג בית הכנסת שלהם ומפזרים שושנים ותפוחים ומלקטים אותם, ואומרים כשם שאנו מלקטים השושנים והתפוחים האלה, ככה יתלקטו בניהם מבינינו, ואומרים זה הוא היום שניתנה התורה לאבותינו בהר סיני]. (ברכי יוסף [תצד,ו])

שטיחת עשבים בבית הכנסת

כמה ששון ורינון לעשבי האדמה בלוקחך מהן ירקות לליל פסח... ולהניח מהן בבית הכנסת בחג השבועות, לסימן שבמתן תורה על כל דיבור ודיבור שהיה יוצא היה מתמלא העולם בשמים כאמרם ז"ל (,שבת פח:) כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש בורך הוא נתמלא כל העולם כולו בשמים. (שבט מוסר [פרק לב])

שטיחת עשבים בבית הכנסת

בטעם העשבים נראה לומר, משום שאמרו רז"ל פרק רבי עקיבא (שבת פח:) מאי דכתיב (שיר השירים ה. יג) לחייו כערוגות הבושם, על כל דבור יצא נשמתם והפיח השי"ת ריח טוב מגן עדן וחזרה נשמתן עליה. (ליקוטי. חבר בן חיים)

שטיחת שושנים בבית הכנסת

ויהי בימי קציר חיטים ויצא דודאים (בראשית ל, יד), זה היה ערב שבועות הנקרא חג הקציר, וכתיב ,(שם, טו) לכן ישכב עמך הלילה הוא ויצא יששכר חמור גרם בתורה, שהיה זמן קבלת התורה, וזהו שאמר (שם יז) "בן חמישי", לרמז על חמשה חומשי תורה, (כן כתב) מהר"ם אלשיך. א"ה: להרמב"ן שפירש דודאים יאסמין, והמפרשים פירשו מיני שושנים, יבא על נכון מנהג כל ישראל לשום שושנים בבית הכנסת בשבועות שהוא מתן תורה, לפי שהדודאים שהם מיני שושנים הובאו ערב שבועות זמן מתן תורה, ויצא משם יששכר תלמיד חכם כמדובר. (מדרש תלפיות [ערך דודאים])

שטיחת שושנים בבית הכנסת

מנהג ישראל תורה היא להכין שושנת וורדים ושאר עשבי בשמים בחג השבועות, וגם מעטרין בה את התורה, הוא לדעתי על פי דברי המדרש פרשת אחרי פרשה כ"ג (ג) על פסוק (שיר השירים ב, ב) כשושנה בין החוחים, רבי עזריא בשם רבי יהודה ברבי סימון (אומר), משל למלך שהיה לו פרדם נטוע שורה של תאנים ושל גפנים ושל רמונים ושל תפוחים, ומסר לאריס והלך לו, לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה, ומצאו מלא חוחין ודרדרין, הביא קצצים לקוצו, והציון באותן החוחין וראה בו שושנה אחת של ורד, נטלה והריח בה ושבת נפשו עליו, אמר המלך בשביל שושנה זו ינצל כל הפרדס. כך כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל תורה, לאחר עשרים וששה דורות הציץ הקדוש ברוך הוא בעולמו לידע מה עשה, ומצא מלא מים במים, (שהרשעים עושים מעשים של תוהו. .ומביאים עליהם עונשים של תוהו,וחורבן, פי'.מהרז"ו ), דור אנוש מים במים, דור המבול מים במים, דור הפלגה מים במים, והביא קצצים לקוצצו שנאמר (תהלים כט, י) ד' למבול ישב, ראה בו שושנה אחת של ורד אלו ישראל, ונטלה והריחה בשעה שנתן להם עשרת הדברות, ושבת נפשו עליו בשעה שאמרו נעשה ונשמע, אמר הקדוש ברוך הוא בשביל שושנה זו ינצל הפרדס, בזכות תורה וישראל ינצל העולם כולו, עכ"ל... על כל פנים הרי שלך לפניך יש ידים ורגלים למנהגן של ישראל לעטר התורה בשושנת וורדים ביום מתן תורתינו. (בני יששכר [מאמרי חודש סיון מאמר ד אות ז])

שטיחת עשבי בשמים בבית הכנסת

נראה לי לתת טעם כעיקר למה שכתב מור"ם ז"ל בחלק או"ח סימן תצ"ד (ס"ג) ונוהגים לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים זכר לשמחת תורה, ע"כ. ואנכי הרואה דזה שאמר "עשבים" לא היינו עשבים דעלמא, וכמו שכתב הרב באר היטב ז"ל שם "ויזהר כשמחלקים על ידי השמש בבית הכנסת עשבים תוך התפילה שלא יריח עד אחר התפלה שיוכל לברך עליהם", על כרחך כנראה דסבירא ליה דמה שכתב מור"ם ונוהגים לשטוח עשבים וכו' היינו עשבי בשמים, כדי להריח בהם... מנהגנו לעשות כן בחג השבועות לרמוז להם ביום מתן תורה, דהתורה והמצות אשר יעשה אדם לאו מילתא זוטרתי היא, אלא ריחן נודף כתורה ובמצות כריח בשמים, ומעתה מה טוב ומה נעים מאי דשייכי אהדדי אהל בית המדרש לאהל בשמים כפירוש התוס' (ברכות ט''ז ד''ה אהלים) לרמוז דכשם דאהל בשמים ריחן נודף, כך אהל בית המדרש שיאמר אדם דברי תורה ברבים, ריחו נודף שהולכים שמועותיו כריח בשמים, ודו"ק. וזה עצמו מה שאמרו בשבת (פח:) "אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב (שה''ש ה, יג) לחייו כערוגת הבושם, כל דיבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נתמלא כל העולם כולו בשמים וכו', שנאמר ,(שם) שפתותיו. שושנים, אל תקרי שושנים אלא ששונים". (נחמד למראה [ירושלמי עירובין פ''ט ה"ג])

מנהג שטיחת עשבים ואילנות בבית הכנסת

ראיתי בשם הגר"מ בנעט ז"ל, דמכאן המנהג בשבועות לשטוח ענפי אילנות ועלים הגדלים עלי מים, דבז' באדר נולד משה, ותצפנהו ג' ירחים, (.אם כן מה שכתוב) ותשם בסוף על שפת היאור הוא בשבועות. (פרדס יוסף (שמות), קובץ על יד בשם ה"קדושת לוי, מטעמים)

שטיחת עשבים בבית הכנסת

יפה נהגו כך לשטוח עשבי בשמים ופרחי שושנים בשבועות לכבוד התורה ולומדיה אלו תלמידי חכמים שהם רכים כשושנים ונאים כשושנים ומרטיבים מעשים טובים כשושנים כדפירש רש"י בתהלים בפסוק למנצח על שושנים בריש מזמור מ"ה, (זה לשונו למנצח על שושנים - לכבוד תלמדי חכמים יסדו השיר הזה, שהם רכים כשושנים ונאים כשושנים ומרטיבים מעשים טובים כשושנים). (יפה ללב [סימן תצד אות ז])

נוהגין להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים

נוהגין להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים, ונראה לי הטעם שיזכירו שבעצרת נידונין על פירות האילן (ראש שנה ט"ז.), ויתפללו עליהם. (מגן אברהם [סימן תצד, ה]) אמנם אין זה. (הטעם הנזכר לעיל) מספיק כל כך, כי הלא אילני סרק הן, אך לענ"ד אפשר, על דרך הידוע מספרים שבמתן תורה פסקה הזוהמא ונתקן חטא אדם הראשון, וכתיב (ויקרא כו, ג) אם בחוקותי תלכו וגו' ועץ השדה יתן פריו, ופירש רש"' שגם אילני סרק יוציאו פירות, עיי"ש, ולזה ביום מתן תורה אנחנו מתפללין על זה. (שובע שמחות)

מעמידין אילנות בבית הכנסת

יש לדקדק (על הטעם של המגן אברהם) הלא מעמידים אילני סרק, ולי נראה הטעם לזכר דכתיב במתן תורה (תהלים כט, ה-ט) קול ד' שובר ארזים וגו' קול ד' יחולל אילות ויחשוף יערות. (ליקוטי חבר בן חיים [ח"ב עמ' לד])

מעמידין אילנות בבית הכנסת

ועל כן מעמידים אילני סרק בבית הכנסת ביו"ט של שבועות, לומר גם אילני סרק יש להם חלק בתורה. (חתם סופר [דרשות])

העמדת אילנות בבית הכנסת

הגר"א ביטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם. (משנה ברורה [שם, י])

(מלוקט מתוך הקונטרס "ציונים יקרים")