צדקה בחג השבועות - חג השבועות

גם בחג השבועות יש ליתן צדקה

מסת נדבת ידך אשר תתן ,(דברים טז, י), לא אמר זה בפסח וסוכות אלא בחג שבועות, שפסח וסוכות (הם) הרבה ימים וידוע שצריך לתת צדקה, אבל שבועות שהוא יום אחד (שמא) יעלה על הדעת שאין צריך. (תולדות יצחק [דברים טז, י])

עיקר חג השבועות לתת לעניים ביד רחבה

והנה הפסח והסוכות הם שבעת ימי משתה ושמחה, וצריך האדם פיזור רב לעצמו לבני ביתו, והזהיר כי גם את העניים ישמח בהם עמו, אכל חג השבועות כולו הוא לד' אלקיך לפזר לעניים, כמו שנאמר (משלי יט, יז) מלוה ד' חונן דל, ושיעור הפיזור ההוא הוא מסת נדבת ידך אשר תתן, כי כל עיקר החג הזה לתת לעניים ביד רחבה, כי לעצמו יספיק מעט פיזור כי יום אחד הוא בלבד. ובזה יתיישב (הדקדוק בפסוק) דהוי ליה למימר ועשית חג שבועות לד' אלוקיך ושמחת אתה וכו' מסת נדבת וכו' (ולמה הפסיק ואמר ועשית חג שבועות לד' אלקיך מסת נדבת ידך), כי ,(הרי) עיקר החג לעצמו הוא לשמוח ולכבדו ולשומרו ממלאכה ולהביא שלמים וחגיגה, אבל מסת הנדבה אינה עקרה של חג, רק דבר נתלה בו (אלא הכוונה כאמור שבחג השבועות העיקר הוא לשמח את העניים), ובזה יתיישב מה שלא הזכיר כן בשאר המועדים. גם יתיישב מה שחזר לאמר "אשר תתן". גם לכן הזכיר נדבת "ידך" ולא "לבך", לרמוז כי עיקר החג הזה הוא נתינה ידך לאחרים כנזכר. ( עץ הדעת טוב למהרח"ו [פרשת ראה])

בשבועות זמן קבלת התורה יש גם לעסוק כגמ"ח

ויש טעם לדבר מצד עצמו, דאמרינן (עיין עבודה זרה יז') כל העוסק בתורה ואינו עוסק בגמילות חסדים דומה כמי שאין לו אלוה, אם כן הזמן גרמא להתעסק בתרווייהו שניהם כאחד טובים דכחדא שריין תורה וגמילות חסדים, ובפרט עם עמלי תורה, וברור. (תוכחת חיים [שבועות])

בשבועות יש ליתן צדקה כמו משלוח מנות בפורים

אי נמי, יש לפרש ולתת טעם למה בחג שבועות צריך לתת צדקה ובפרט לעמלי תורה, שהרי אמרו בשבת (פח.) מכאן מודעא רבא לאורייתא, והדור קבלוה בימי אחשורוש שנאמר (אסתר ט,כז) קיימו וקבלו קיימו מה שקבלו כבר, וכיון שבפורים כתיב (שם, כב) ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, אם כן ביום מתן תורה יש לנו לעשות כיוצא בזה. (תוכחת חיים [שבועות])

(מלוקט מתוך הקונטרס "ציונים יקרים")