 |
דברי פתיחה מההוצאה לאור לספר "וחק נתן למו"
צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברנה יגילו, ברעיון הנפלא של החלוקה ללימוד יומי בספר הגדול "ליקוטי הלכות", הלא הוא חיבורו הנורא של גאון עוזינו בוצינא קדישא שר התורה אדמו"ר רבי נתן מברסלב זי"ע, תלמידו המובהק של רבנו הקדוש והנורא בוצינא עילאה רבא ויקירא האדם הגדול בענקים לו דומיה תהילה כבוד אדונינו מורנו ורבנו גאון עוזנו עטרת תפארתינו ותפארת כל ישראל ראש גולת אריאל צדיק יסוד עולם הנחל נובע מקור חכמה רבנו רבי נחמן מברסלב זי"ע ועכי"א. מטרתינו בפתיחה זו היא לחזק ולזרז את הלומד שישקוד על הספר הקדוש הזה בלימוד יומי חק בל יעבור, וידע ויבין ממעלת וחשיבות הספר הקדוש בו הוא לומד כפי שהחשיבוהו צדיקים קדושי עליון, ושידבק ויקשר בעת הלימוד בכל נימי נפשו בקדוש עליון הוא כבוד קדושת המחבר מורינו רבי נתן זצוק"ל. וכן להדגיש ממעלות רבות שנתחדשו במהדורה זו. וכל הפתיחה בנויה על אמרותיהם של רבנו נתן ותלמידיו הקדושים, ומגדולי וקדושי הדורות זי"ע אמן. והננו לציין שאין זו ח"ו הקדמה לספר הקדוש הזה פרט להנ"ל, ומה ערכינו לפני מעלת מורינו רבי נחמן טולטשינער ז"ל תלמידו המובהק של מוהרנ"ת ז"ל, אשר העתיק, סידר והדפיס את הליקוטי הלכות, שהוא עצמו לא העיז לתת הקדמה לספר כפי שכותב בפתיחתו בזו הלשון "יראתי לחגור מתני ולאמץ זרועותי לאחוז בידי עט סופר לכתוב הקדמה על ספר יקר ונחמד מפז ומפנינים כזה, פה המפיק מרגליות וכו' וכו'. כי מי אנכי אשר אספר שבחיו ותהלותיו וגודל יקר הערך וגודל עומק נועם אמרותיו הטהורים, ויראתי לנפשי שחס ושלום לא אפגום בכבודו הזך" ע"כ לשונו. רבנו נתן מברסלב
נאם הגבר הוקם על, בפשיטות נאמר עליו שהקים עולה של תורה, תורת רבנו הקדוש והנורא מוהר"ן מברסלב זי"ע, שלולא הוא מוהרנ"ת לא היה נשאר עלה אחד מכתבי רבנו ז"ל. הוא אשר רבנו סמך עליו ידיו להפיץ ולהאיר תורתו בעולם, ובפרט לחזק נשמות חלושות והנדחות, להקים ולהקיץ, לעורר ולסמוך לכל הנופלים, לחזקם ולעודדם, לקשטם בכל מיני חן, יופי ופאר, לגלות את התפארות השם יתברך שבכל יהודי ויהודי ושחשוב הוא לפניו, היכן שנמצא ובכל מדרגה שנמצא. וזה היה כל ענינו של מוהרנ"ת ז"ל. מעט ממעלת המחבר הקדוש כפי שנרשם בידי תלמידו הגאון הקדוש הר"ן אבד"ק טשעהרין זצ"ל
"ידוע מה שדרשו רבותינו זכרונם לברכה במדרש רבה פרשת פנחס מה שהקדוש ברוך הוא אמר למשה על יהושע: "יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך, והוא היה מסדר את הספסלים וכו'. הואיל והוא שרתך בכל כחו כדאי הוא שישמש את ישראל שאינו מאבד שכרו. קח לך את יהושע בן נון" וכו', לקים מה שנאמר (משלי כ"ז) "נוצר תאנה יאכל פריה". והנה גם אנחנו אלה פה היום בדורותינו אלה, מעולם לא ראינו ולא שמענו מאיש אחד שישרת את רבו באפן כזה כמו שראינו ממורנו הרב נתן זכרונו לברכה, כי ממש היה דבוק ומקשר אליו בהתקשרות ודבקות אמתי, במסירות נפש ובביטול הרגשות עצמו לגמרי לגמרי בכל תנועותיו במעשה ובדיבור ובמחשבה". "והנה האיש הזה, מורנו הרב רבי נתן זכרונו לברכה, לא נתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה, וכל ימי חייו היה עוסק רק בענין זה – לדלות ולהשקות מתורת רבו לאחרים, ולפרסם שמו הגדול והקדוש בעולם. ועסק בזה בשקידה רבה מאד ובמסירת נפש עצום מאד אשר לא יאמן כי יספר, וזכות רבו הקדוש מסיעתו כי זכה למדרגה גבה ועליונה מאד בעבודת ה' ובהשגת התורה הקדושה, והכל היה בתמימות ובפשיטות גמור ובשפלות אמתי וענוה שלמה מה שאי אפשר לשער כלל. ואי אפשר לבאר בפרטיות ענין זה לא בכתב ולא בעל פה, והיה חידוש נפלא ונורא מאד. כי זכה ללמד הרבה בפשיטות, ש"ס ופוסקים ומדרשים וזהר הקדוש וספרי קבלה ושאר ספרי קודש, עד שכל מי ששמע קצת מסדר לימודו היה משער בלבו כי בלתי אפשר דבר זה אם לא שנאמר שיומם ולילה אינו עוסק רק בסדר למודו". "ומלבד זה היה עוסק הרבה מאד בעבודת ה', עבודה זו תפלה. כי היה מתפלל תפילתו בכח עצום ובהתלהבות גדול ובדביקות נפלא. גם היה עוסק הרבה בתפילה ובתחנונים בתמימות ופשיטות גדול, כי היה רגיל לומר בכל יום מזמורי תהלים הרבה ובהתעוררות גדול ובבכייה עצומה ובקולות וצעקות גדולות ומשנות ובלב נשבר באמת כזה אשר לא יאמן כי יספר. גם היה עוסק הרבה בכל יום לפרש שיחתו לפני השם יתברך ולהרבות בהתבודדות ותחנונים וכו' שעות הרבה בכל יום, עד שכל מי ששמע סדר עבודת התפלה שלו היה משער בלבו כי אי אפשר דבר זה אם לא שמבלה כל ימיו ולילותיו על תפלה ותחנונים כנ"ל. גם היה עוסק הרבה בכל יום לחדש חידושי תורה נפלאים על פי ההקדמות נוראות שקבל מרבו זכר צדיק לברכה, ולסדרם היטב ולכתבם על הספר כמובן קצת מחיבוריו הקדושים בספרו לקוטי הלכות. גם היה עוסק בספרי רבנו זכר צדיק לברכה בעצמו בכמה וכמה העתקות, וללבנם ולסדרם בכל פעם בסדר יותר נכון, ולברר העצות והדרכים הקדושים היוצאים מהם למעשה כמובן מספר קיצור ליקוטי מוהר"ן וליקוטי עצות. וגם בענין זה היה לו עסק גדול, כי סדרו כמה פעמים ובכל פעם באפן אחר, כידוע להיודעים גם בזה. גם היה עוסק הרבה לסדר תפילות על סדר כל מאמרי רבנו זכרונו לברכה. וכל מי ששמע וידע קצת מענין סדר כתביו הנ"ל, היה משער בלבו כי בלתי אפשר דבר זה אם לא שמבלה כל ימיו על כתיבת ענינים הנ"ל. ויותר על זה מה שעסק כל ימיו ליסד "הבנין הקדוש" של רבנו זכר צדיק לברכה, ולהדפיס ספריו הקדושים כמה פעמים, וליסד ולבנות הבית המדרש הקדוש שלו. ובכל פרט ופרט מענינים הנ"ל היה לו עסק גדול עם רבים מאנשי־שלומנו אשר היו בתומכי נפשו, אך אף־על־פי־כן היה צריך לבלות זמן הרבה על זה ולעסק בנסיעות רבות בשביל זה, לבד מאשר רבים קמו עליו, והיו לו מלחמות גדולות ועצומות ומסירות נפש עצום מאד קדם שזכה לגמור כל ענין וענין מענינים הנ"ל". "ויותר על זה מה שזכה ללמד מתורת רבו לאחרים, והיה עוסק הרבה לדבר עם בני אדם הרבה בכל יום ולקרב אותם לעבודת השם יתברך, והיה מבלה על זה זמן הרבה, כידוע כמה יגיעות צריכין לזה וכמה זמן צריכין לבלות על זה קודם שזוכין לעזר לבעל בחירה אחד ולקרב אותו לעבודת השם יתברך, ומכל שכן שהיה לו עסק גדול עם אנשים רבים מישראל שעסק עימהם בענין זה לקרב אותם לעבודת ה' על־ידי החידושי תורה והמעשיות והשיחות הקדושות שקבל מרבו זכר צדיק לברכה. לבד מה שהיה צריך לכתב מכתבים רבים בכל יום לרבים מאנשי־שלומנו להשיב לכל אחד על שאלתו, ולהורות להם הדרך אשר ילכו בה ולחזק לבבם רק ביראת ה' כל היום", ע"כ דברי תלמידו ז"ל בהקדמתו לעלים לתרופה. המוח של הרבי והפה שלי
מן הראוי להעלות את עדות מוהרנ"ת על עצמו כפי המסופר במעשה להלן (אבניה ברזל): "בשנת תר"ג שהה הרב נחמן טולטשינער ז"ל (תלמיד מוהרנ"ת ושמשו) בעיר יאס לאחר שהדפיס חלק ראשון מליקוטי הלכות. בזמן שהותו שם הלך לקבל פני המרא דאתרא, כשנפגשו סיפר הרב המרא דאתרא לרבי נחמן טולטשינער שזכה להכיר את אדמו"ר ז"ל ולשמוע תורתו. במהלך הפגישה הרב נחמן טולטשינער נתן לרב לעיין בליקוטי הלכות שהדפיס זה עתה, וכשהביט הרב בליקוטי הלכות התפלא כל כך על תורתו של תלמיד הרבי, והתבטא על מוהרנ"ת "הוא המוח של הרבי והפה של מוהרנ"ת", כאשר חזר רבי נחמן טולטשינער לברסלב סיפר על כך לרבו מוהרנ"ת והוא ענה: "גם אני אומר כך המוח של הרבי והפה שלי". הוא הרבי בעצמו
ולא רק המוח אלא הוא הרבי בעצמו, כפי שהעיד ראש וראשון לתלמידי אדמו"ר ז"ל השמש רבי שמעון (שהתקרב לאדמו"ר ז"ל בעודו בגיל שמונה עשרה, ואדמו"ר ז"ל היה בגיל שלוש עשרה שנה בלבד), וכך מסופר: לאחר פטירת אדמו"ר ז"ל עלה רבי שמעון לארץ ישראל ונטע משכנו שמה. לאחר מספר שנים כשחזר לחו"ל כדי לחתן את בנו, הגיע לחג השבועות לברסלב, ושם היתה התקבצות אצל מוהרנ"ת ז"ל. כאשר אמר תורה בחג הקדוש, התפעל רבי שמעון כל כך עד שקרא: "תמיד חשבתי על מוהרנ"ת שהוא תלמיד רבינו, כעת אני רואה שהוא הוא הרבי בעצמו! אני הרי מבין על יהודי טוב (כלומר רבי), כי הרי עזבתי את כל מפורסמי הדור והתקרבתי לרבינו בהיותו עדיין ילד. ובכן אני אומר לכם שכיום מוהרנ"ת הוא הרבי!".
וכן גדול השרפים שבתלמידי אדמו"ר ז"ל רבי שמואל אייזיק ז"ל, התבטא על מוהרנ"ת בזו הלשון: "הלא בפני מוהרנ"ת ז"ל מאיר פני אדמו"ר ז"ל". ואותו שיבח רבנו הקדוש כבר תחילת חינוכו בכתיבת חידושיו: "הנך יחיד בדור בלחדש חידושים". ועוד הוסיף ואמרו: "שבזכותו אפילו נערים יודעי ספר יהיו יכולין ללמוד ולהבין כל כתבי האר"י ז"ל". ה"לקוטי הלכות"
ליקוטי הלכות - גן עדן עלי אדמות
"ליקוטי הלכות" ארבעים שנה של כתיבה (תקס"ה - תר"ה), מפעל חייו הנצחי של אדמו"ר מוהרנ"ת זי"ע. באחת משיחותיו מגלה מוהרנ"ת טפח ממעלת ספרו בזו הלשון: "העולם אומרים שספר השל"ה הוא אוצר של גן עדן, ואני אומר שספרי ליקוטי הלכות הוא הגן עדן בעצמו". מעין זה כותב תלמידו רבי נתן בן יהודה מטבריה במכתביו: "ספרי רבנו ותלמידו הם ממש הגן עדן, והם יכולים ממש להפוך משאול תחתית לגן עדן התחתון ולגן עדן העליון. ובכל עת אנו צריכים לשמוח שיש לנו רבי כזה ותלמיד כזה" - במכתב אחר כותב - "ביום שבת קודש למדתי הלכות תפילין על המעשה, ואתמול ב"ה גמרתי אותה ממש תאמינו לי שבעת הלימוד ישבתי בגן עדן. והשם יתברך יתן שזה יהיה הגן עדן שלנו". נעלה כמה הגיגים מנועם דבריהם של אנשי שלומינו בענין הספר.
תוכנו של הליקוטי הלכות: "דרושים ארוכים מארץ מידה, עמוקים מני ים בהרחבת נועם תורתו הקדושה, על פי הקדמות קדושות מחז"ל, זוהר הקדוש, כתבי האריז"ל ותורת אדמו"ר הננמ"ח זצ"ל, סובבים ים החכמה דברי השולחן ערוך, להרחבת נתיב ודרך איך להוציא משפטי הנהגות ישרות להתקרב להשם יתברך מכל לימוד ולימוד". (נוה צדיקים לרנ"צ קעניג זצ"ל)
הספר הגדול והמרכזי בכל ספרי מוהרנ"ת הוא הספר "ליקוטי הלכות", אוסף של חידושי תורותיו של מוהרנ"ת. הבסיס להם הוא תורת רבינו, סיפוריו ושיחותיו, שעל פיהם בנה את כל יסודות חידושיו. הרחיבם, ההדירם וגנז בהם אוצרות רבים של דברי אמונה, חיזוק והתעוררות נפלאים, להאיר בפנמיות התורה את ההלכות המופיעות בשולחן ערוך שבתורה שנגלית".
"מוהרנ"ת מקיף בדרך כלל ענינים רבים ושונים בהלכה אחת, ומקשר אותם באופן נפלא ונעים, כאשר החוט השני מקשר בניהם, הם חידושי רבנו באותה תורה עליה הוא מבסס את ההלכה. בלשונו הזהב והנעים מלהיב את הקורא בטוב טעם ודעת, בלשון משובבת לב, בשפה בהירה וברורה. יש והוא מקשר בין למעלה מעשרה נושאים בהלכה אחת, ואלו מתקשרים ומתחברים באופן נפלא על פי תורת אמת". (באש ובמים) מוהרנ"ת הוא בעצם מפרש עצום לחכמת התורה בכל מקצועתיה, מקבלה עד הלכה פשוטה בנטילת ידים, ומאגדת חז"ל בלתי מובנת עד להלכות גביית חוב מיתומים. וביחוד תורת רבנו - איך וכיצד הם מורים עצה ותושיה הלכה למעשה במלחמת היצר הגדולה הנטושה עלינו בגלותינו הכללי והפרטי בגוף ונפש. (מבועי הנחל)
כותב מורינו רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל (שיחות וסיפורים עמ' ל"ז) "כל דרשותיו כנים ואמתיים, ובלי שום תערובת ח"ו בלבול המדמה, בתכלית ההיפך שהזכיר מזה רבינו ז"ל בליקוטי מוהר"ן ח"א נ"ד. ראה ראיתי שבאמצעות הדרש חתר ומצא מסילות נפלאות בלימוד תורת רבנו", עכל"ק. "לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה"
כך כותב מוהרנ"ת בהקדמתו הקדושה: "כי זה ידוע שכל התורה וכל הדינים וההלכות שבכל חלקי התורה, מכולם צריכים להוציא עצות ודרכים ורמזים להתקרב אליו יתברך באמת... שמכל הלימודים שהאדם לומד צריכים להוציא משפטי הנהגות ישרות, אבל לאו כל אדם זוכה לזה, ובעזרת השם ובישועתו הנפלאה באלו הספרים פתחתי שער קצת למצוא דרכים אמתיים בכל לימודי התורה הקדושה...
כי זה העיקר, כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה... כדי שיביא תלמוד זה לידי מעשה" עכל"ק.
וכן אמר מורנו ורבנו ראש הישיבה שליט"א באחת משיחותיו שכל העוסק בליקוטי הלכות ועובר על כולו זוכה להתנקות מאותה "משכא דחויא" - מאותה זוהמת הנחש שהטיל בנו הנחש הקדמוני, דהיינו מאותם מידות מגונות ותאוות עכורות התפוסות בנו. וידועה אמרתו של הגאון הקדוש מוילנא הגר"א ז"ל, שלשבר מידה אחת גדול יותר מללמוד ש"ס שלם. ומאחר שהליקוטי הלכות כולו בנוי ומיוסד על תנ"ך, תלמוד בבלי וירושלמי, מדרשים, זוהר, כתבי הארי ז"ל שולחן ערוך וכו' אזי בו יוצאים ידי חובת שניהם התלמוד והמעשה גם יחד. הפוך בה דכולה בה
מפרט מוהרנ"ת בהקדמתו לליקוטי מוהר"ן כיצד רבנו הקדוש מדבר מכל הענינים הנצרכים לאיש הישראלי וזה לשונו בקצרה: "ומדבר מכל המידות ומכל המצוות הנהוגות. ומהרחקת ושבירת כל התאוות. מתאות נאוף. ותאות ממון. ותאות אכילה. מהרחקת הכבוד. וכעס וקפידות וגדלות. (ומעלת האמת ועצם גנות השקר) מהרחקת העצבות והעצלות. מפגם הדיבור. מלשון הרע ורכילות וכו'", עכ"ל עין שם איך מאריך בפרטי פרטיות מכל המידות, תאוות, חגים והמועדים. ובספרו ליקוטי הלכות מנתח כל הנזכר שם לגורמים שאין לך דבר ופרט ביהדות שלא העלה על קולמוסו. מי כמוהו מורה, מי כמוהו ידע לדלות ולהשקות מתורת רבו בשלמות כזו. ניתן לכנות את ספר כ"אנציקלופדיית היהדות" האמיתי בכל הבחינות, אשר מדבר מכל הערכים הנצרכים לאיש הישראלי לקיים יהדותו באמת כרצון הבורא יתברך בשלמות בזה העולם. להיתקפא חלשין
הספר הקדוש ליקוטי הלכות נכתב בפרט לדורינו כידוע, דור תהפוכות המה, אשר התגברה כל כך האפיקורסות, המינות והפירצות בחומות הקדושה והטהרה וכו', לאין שיעור, כנבואת אדמו"ר ז"ל שיהיה מבול של אפיקורסות. והנה המבול הזה בשיאו, כגשם זלעפות ניתך מן השמים, והחלישות מתגברת בכל יום, והירידות מתעצמות מיום ליום, כאשר יודע כל אחד בנפשו, ומי יעודדנו ומי יחזקנו בלתי רבנו נתן ז"ל, בדברים המחיים את הנפש בשבעה משיבי טעם, אשר אותו הסמיך רבנו הקדוש לחזק החלושים ולסמוך הנופלים, כפי שרמז לו בשבת הראשונה להתקרבותו בתיבות 'להיתקפא חלשין' בעת שזימר בשולחנו הקדוש את הפיוט הנפלא 'אזמר בשבחין'.
ומאריך בזה תלמידו הגדול הלא הוא מורנו ורבנו שר התורה הגאון המופלג רבי נחמן אבד"ק טשעהרין זלה"ה, בספרו הקדוש פרפראות לחכמה: "ומי שבקי קצת בספריו הקדושים של הר"ר נתן ז"ל, והכיר אותו בחייו ושמע דבריו ושיחותיו הקדושים, ובקי קצת בעניניו וסיבותיו אשר עברו עליו, יבין בלבו ויראה בעיני שכלו ממש כי רוב דבריו המה מהתחזקות בעבודת ה' לבלי לייאש עצמו שום אדם מישראל, רק כל אחד ממקומו ידרוש ויבקש את ה'... וכן בחינת התלמיד הוא בחינת יהושע, ר"ת 'יקומון 'הקיצו 'ורננו 'שוכני 'עפר (תנינא ז), היינו מה שצריכין לחזק הדרי מטה שוכני עפר שהם בתכלית שפלות המדריגה לבלי יתיאשו עצמן ולבלי יסוגו אחור לגמרי חס ושלום, רק ידעו כי ה' גם אתם ועמם ואצלם, עיין שם התחזקות גדול ונורא. ומאמר 'כי מרחמם' הנ"ל נאמר בשבת חנוכה שנת תק"ע, שהוא שנה האחרונה מימי חייו הקדושים של רבינו הקדוש ז"ל, ושם מוזכר ענין של "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה, כי סמך משה את ידיו עליו". ושמעתי מאבי ז"ל, ששמע מזקני תלמידיו הקדושים של רבינו ז"ל, שהבינו אז מרמיזותיו הקדושים של רבינו ז"ל שבמאמר זה נתן סמיכה לתלמידו הקדוש הר"ר נתן ז"ל. ובאמת, רוב שיחותיו הקדושות של הר"ר נתן ז"ל היה בענין זה, לחזק את כל אחד מישראל בהתחזקות גדול נפלא ונורא מאוד לבלי יתייאש עצמו חס ושלום לגמרי. רק שאיך שהוא אף על פי כן יתעורר ויתחזק מעתה על כל פנים לעבודת השם יתברך ממקום שהוא שם וכו', וכמבואר מזה נפלאות הרבה בספריו הקדושים, שזה בחינת מה שמצינו שאמר השם יתברך בעצמו ליהושע אחרי פטירת משה ג' פעמים "חזק ואמץ", ומבואר בליקוטי תורה בשם האריז"ל, כי ג' פעמים "חזק" גימטריא משה, כי בזה האיר ליהושע הג' בחינות שהיו במשה וכו' וכו' עיין שם. וכן ישראל בעצמן אמרו גם כן ליהושע "רק חזק ואמץ". עכל"ק:
וכן כותב מזה מורינו רבי אברהם ב"ר נחמן זלה"ה בספרו חכמה ובינה: "כי הוא היה התלמיד האמיתי אשר נאכל ונתהפך למהות רבו ממש כביכול ותיכף בעת התקרבותו גילה אדמו"ר ז"ל את התורה 'קרא את יהושע', למען הודיע על ידו את הבקי בשוב לכל המונחים בשאול תחתית ומתחתיו, וכמובן למשכיל גם בהתורה 'כי מרחמם ינהגם' לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז' שאמרה קודם הסתלקותו, ורמז בה סמיכה למוהרנ"ת ז"ל שכל הארת התלמיד י'ה'ו'ש'ע הוא בסוד "י'קומון ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר" (ישעיה כ"ו) וכאשר נראה ונודע לכל מביט ומסתכל בספריו הקדושים, שאף על פי שמרבה לדבר מכל המידות טובות וישרות, אבל עיקר ורוב דבריו יסובבו על ענין התחזקות לחזק ולאמץ כל הנחשלים והעייפים והיגעים, אשר עמלק רודף אחריהם, לבל יתייאשו עצמם מן הרחמים", עכל"ק.
וכן כותב בעל ה'משיבת נפש' מורינו רבי אלטער מטעפליק זלה"ה בהקדמתו: "והנה ביותר מעל כל תלמידיו הקדושים תמך ידו על תלמידו הקדוש הרב הצדיק רבי נתן, זכר צדיק לברכה, בעל המחבר ספרי "לקוטי הלכות" הקדושים וספרי "לקוטי תפלות", ונתן מהודו עליו וסמך את ידו עליו להכניס דעתו הקדושה בכל מיני דיבורים המשיבים את הנפש בכל הנופלים והיורדים שיחזקו עצמם ולא יתייאשו בשום אופן". עכל"ק: מעלת הלימוד היומי
לשקוד על הספרים... ותסתכל בהם בכל יום ובכל עת
וכן מן החובה עלינו להתחזק בלימוד ספרי רבנו נתן זצ"ל בכל יום ובכל עת, שכך מצוה מוהרנ "ת את בנו רבי יצחק ז"ל (עלים לתרופה תל"ה): "ומעתה תהיה רגיל לשקוד על הספרים שחנני השם לחדש בתורתו הקדושה שהם ספרי הליקוטי הלכות ותסתכל בהם בכל יום ובכל עת, ולהשם התקוה שיועילו לך הרבה" עכ"ל. ולא רק לרבי יצחק ז"ל, אלא לכל אחד ואחד מאתנו הם להתחזקות בעבודת השם כמו שכותב במכתב אחר לבנו (שם ס"ז): "שכל מה שהשם שולח תחת קולמוסי נצרך מאד לכל אחד ואחד". עתידין ליתן דין וחשבון כשהולך יום שאין לומדים אותם
אמר מוהרנ"ת ז"ל שעכשיו שיצאו התפילות שלו בעולם עתידין לתן דין וחשבון כשהולך יום אחד שאין אומרים אותם.
ועל זאת מוסיף מורינו רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל: "ובצרוף הכרח התורה להתפילה יבואר לנו שכמו כן בסוף ימיו, והעיקר אחר הסתלקותו, שזכינו לתורתו בספרי "ליקוטי הלכות" עתידין ליתן דין וחשבון כשהולך יום שאין לומדים אותם": להטות שכמינו למס עובד להגות בהם יומם ולילה
כותב רבי נתן מטבריה ז"ל מגדולי תלמידי מוהרנ"ת ז"ל, באחת ממכתביו לאנ"ש בזו הלשון: "מה אומר לך אחי, אני לומד עתה בליקוטי הלכות, היה בדעתי כמה פעמים לרוץ בשווקים וברחובות ולצעוק בקול גדול: הנהיה כדבר הזה, היש כזה בעולם צדיק כזה שהיה לו תלמיד כזה אשר יכול כל העולם מן הדין, ע"כ אנו צריכין להטות שכמינו למס עובד להגות בהם יומם ולילה". כי רק על ידם יש לנו השגה בספרי רבנו ז"ל
ובספרו ליקוטי הלכות עשה מוהרנ"ת כלים וצימצומים נפלאים כדי שכל אחד יוכל להבין ולהכנס לים תורת אדמו"ר ז"ל, וכך קיבלנו ממורנו רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל: "יש להרבות בלימוד ספריו של מוהרנ"ת, כי רק על ידם יש לנו השגה ותפיסה בספריו של רבנו הקדוש. כדוגמת השמש שאין בכח אנוש להביט בה ורק כשאורה מוחזר על ידי הלבנה ניתן להינות ממנה". גדולי הצדיקים על מוהרנ"ת ועל ספרו הקדוש
הגאון הנודע דער בראשויער רב זצוק"ל: "בליקוטי הלכות טמונים כל ספרי החסידות".
הרב הקדוש רמ"מ מלעלוב זצוק"ל: "הוא היה בעל המוח הגדול ביותר בחסידות".
האדמו"ר החריף רמ"מ מקוצק זצוק"ל לאחר פגישתו עם מוהרנ"ת ז"ל, אמר לתלמידו בעל החידושי הרי"מ מגור ז"ל: "מצח זוהר ומהיר מתחת לכובע מצחייה פשוט", והוסיף "הוא עילוי בחסידות".
הרה"ק רבי אהרן מקרימענטשוק נכדו של האדמו"ר הזקן בעל התניא ז"ל: "כל כתבי האריז"ל מונחים לו על כף היד".
בספר "הצדיק רבי יוסף זונדל מסאלאנט ורבותיו" מובא: "פעמים רבות נמצא את אותם הדברים שנראים לנו כחדשים ומיוחדים אצל צדיק ליטאי כהגאון רבי יוסף זונדל מסאלנט או כהגאון רבי ישראל סלאנטר יוצאים מבוררים מפי צדיק ברסלבאי כרבי נתן תלמיד הר"ר נחמן מברסלב. "טוב מאד עשית" - ההסכמה על ליקוטי הלכות
לאחר כל המחלוקות הקשות והבזיונות שעברו על מוהרנ"ת בא אליו רבנו ז"ל בחלום, וכך מספר מוהרנ"ת:
"ראיתי את אדמו"ר שבא אלי עם עוד אחד, וסיפרתי לפניו בדרך קובלנא כל אשר עובר עלי. ואמר לי אדמו"ר בזה הלשון: "עם הספרים שלך עשית אכן טוב". וזה האחד שהיה עמו נענע לו בראשו והסכים על זה ואמר בזה הלשון: "אכן כן, טוב מאד עשית". ושאלתי את אדמו"ר מי הוא זה, והשיב לי כי הוא משה רבינו ע"ה!
פעם אחת נשאל הרה"ק רבי יואל מסטמאר זצוק"ל: "מדוע אין הסכמה על ספרי ליקוטי הלכות", השיב: "לי יש הסכמה! - כי אבי זצ"ל (בעל הקדושת יום טוב מסיגעט זצ"ל) למד עמי בספר הקדוש "ליקוטי הלכות", (ידוע שהרב הקדוש רבי יואל זצוק"ל היה שוקד על ספרי הליקוטי הלכות, והיה בקי בהם בהיותו בן עשרים שנה).
|
|
