עונג שבת מענייני חנוכה

ב"ה. אור ליום ג', לסדר יש לנו אב זקן וכו'".

יש לפרש דיש לנו לבטוח על הקב"ה שהוא אבינו זקן מלא רחמים. וילד זקונים יש לפרש על הצדיק האמת שאמר לו הנשר הגדול שהוא זקן מאד ואעפי"כ הוא יניק וכו' כמובא בסיפומ"ע של הז' בעטלירס ביום הראשון יעיי"ש. יה"ר שנזכה לבטחון שלם באמת.

החיים והשלום אל כבוד ידידי יקירי וחביבי מאד האברך החסיד המופלא הנגיד יקר רוח וכו' מו"ה הלל נ"י.

הנה באתי לכתוב לך דברי תורה, יה"ר שנזכה לחידושי תורה אמיתיים, הנה מובא בדברי רבינו ז"ל, ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן ב' ימי חנוכה הם ימי הודאה כמ"ש וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל וכו', וימי הודאה זה בחי' שעשוע עולם הבא כי זה עיקר שעשועי עולם להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך ולהכיר אותו יתברך שעל ידי זה סמוכים אליו יתברך, יעיי"ש. ועל פי דברי קדשו יש ליתן טעם על שלא קבעו ימי חנוכה למשתה ושמחה שתמהו המפרשים ע"ז. ולהנ"ל מיושב יען כי הם שעשועי עוה"ב, וידוע כי שעשועי עוה"ב אין בו לא אכילה ושתיה. ולפי"ז מה שקשה לכאו' על הזמר שנמצא בליקוטי צבי על שבת חנוכה והוא מר' אברהם ז"ל אבן עזרא, האי בית כור תמכור תחכור וכו' לצורך חנוכה. ומקודם חרוז זה נאמר אכלו משמנים וסולת רבוכה תורים ובני יונה שבת חנוכה וכו' יעיי"ש, מה זה שבשבת תנוכה לא נקבע לאכילה ושתיה. אך להנ"ל דהא דלא נקבע בחנוכה לאכילה, משום שהם בהי' שעשועי עוה"ב כנ"ל. אבל בשבת הלא ידוע כי שבת הוא מעין עוה"ב, ועכ"ז מצוה בו לאכול ולשתות ולהתענג בתענוגים הרי דכח השבת הגם דהוא מעין עוה"ב מצוה בו להתענג, א"כ בשבת תנוכה ראוי להתענג באכילה ושתיה ביותר גם מצד חנוכה כנ"ל, מאהבת הנסים שנעשו לאבותינו בימים ההם וכו'. . .

...ועפ"י דברי רבינו הנ"ל שימי חנוכה הם ימי הודאה, יש ליישב מה שקשה לכאורה על לשון הברייתא בגמרא שבת דקתני לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, ולא נזכר שם מצות הדלקת נר חנוכה, גם בנוסח על הנסים נאמר וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל ולא נזכר שם מצות הדלקת נר חנוכה. אך להנ"ל מיושב דעיקר מצות ימי חנוכה להיות ימי הודאה, גם מצות הדלקת נר חנוכה הוא ג"כ שעי"ז יתפרסם הנס ויבואו הכל להודות ולהלל, הרי שעיקר מצות נר חנוכה הוא רק באופן שיהיה פרסומי ניסא, דהא הדין בשו"ע דאם הבני בית ישנים ידליק בלא ברכה, ומצות נר חנוכה להניח על פתח ביתו מבחוץ, הכל כדי לפרסם הנס ולבוא להודאה שזה עיקר המכוון כנ"ל. ולפי"ז יש ליתן טעם קצת על שנקרא יום השמיני של חנוכה בשם זאת חנוכה להראות שאף שביום השמיני חלף והלך לו מצות נר חנוכה עכ"ז זאת חנוכה כי הלל והודאה נשאר גם בו, והוא עיקר המכוון של חנוכה להיותם ימי הודאה שעשועי עוה"ב, ובפרט כי בחי' שמיני הוא בחי' עוה"ב כי עוה"ז הם ז' ימי הבנין.

והנה הא דאמרו היוונים הרשעים כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק, דלכאורה אינו מובן פירושו, אך י"ל עפ"י דברי רבינו בליקוטי תנינא סימן י"ט: "עיקר התכלית והשלמות הוא רק לעבוד ה' בתמימות גמור בלי שום חכמות כלל, כי יש מחקרים שאומרים שעיקר התכלית והעוה"ב הוא רק לדעת כל דבר כמו שהוא, כגון לידע כוכב כמו שהוא לידע מהותו ומפני מה הוא עומד במקום ההוא כי יש משכיל ומושכל ושכל וכו' זה התכלית והעוה"ב אצלם שיהיה נעשה אחד מהמשכיל והמושכל והשכל והם מבלים ימיהם על זה בעוה"ז וכו' אבל באמת אצלינו עיקר השגת התכלית הוא רק ע"י אמונה ומצוות מעשיות לעבוד ה' עפ"י התורה בתמימות ופשיטות ועי"ז בעצמו זוכין למה שזוכין עין לא ראתה וכו' יעיי"ש כל התורה.

והנה ידוע דהיוונים הרשעים היו מחקרים ופילוסופים גדולים בחכמה יונית והיה להם דעה הרעה הנ"ל ורצו להכניס ח"ו דעה הרעה הזאת בלב ישראל, וזאת אמרו כתבו לכם על קרן השור קרן הנ"ל מרמז

על קרן קיימת לעוה"ב, שור מרמז על מי שאין בו שכל כ"כ והוא כמו בהמה רק עושה תורה ומצוות בפשיטות ע"י אמונה לבד וע"ז אמרו הארורים היוונים הרשעים שאין להם חלק באלוקי ישראל. שאין לאלו חלק לעוה"ב, יען שאינם הולכים בשכליות וחקירות רק בפשיטות. באמת אינו כן רק כדברי רבינו ז"ל, אשרינו שהבדילנו מן התועים.

אפרים.

לכבוד ידידי יקירי וחביבי ה"ה האברך החסיד הנג יד יקר רוח חביב ונחמד וכו' מו"ה הלל נ"י.

ראשית ת"ל אתנו החיים והשלום כן יוסיף חסדו עמנו ויגמלנו הסדים טובים ונזכה להכיר חסדו וטובתו תמיד ולהודות לו תמיד בתוך הרחבה וכמו שאנו אומרים שכן חובת כל היצורים לפניך וכו' להודות ולהלל וכו'.

הנה ת"ל למדתי ביום העבר דברי רבינו ז"ל בליקוטי תנינא סימן ב' ימי חנוכה הם ימי הודאה כמ"ש וקבעו שמונת ימי הנוכה אלו להודות ולהלל וכו' וימי הודאה הם שעשועי עוה"ב, כי זה עיקר שעשועי עוה"ב להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך וכו' וכו', כמ"ש ומלאה הארץ דעה יעיי"ש, ולפי הנראה מדבריו הקדושים בפשוט כי עיקר מצות חנוכה הוא להודות ולהלל ונקראים ימי הודאה אף שחכז"ל תיקנו ג"כ להדליק נר חנוכה יוכל להיות שגם מצות נר חנוכה ג"כ עיקר כוונת חז"ל היתה כדי שע"י ההדלקה יהיה פרסום הנס ויבואו לדבר בהנס ועי"ז יבואו להודות ולהלל להשי"ת, ומיושב הלשון שאנו אומרים וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל ולא כתיב נמי ולהדליק נר חנוכה גם בדברי חז"ל בגמרא נאמר לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה ולא נאמר ג"כ להדליק נר חנוכה, אך להנ"ל מיושב דגם מצות נר חנוכה היתה הכוונה לפרסומי ניסא לספר בהנס ועי"ז יבואו להודות ולהלל.

ולפי"ז מה שמצינו במצוה זאת של נר חנוכה דבעינן דוקא פרסומי ניסא, ואיתא בספר באר היטב בשם המג"א ז"ל דאם הבני הבית ישנים אין מברכין על הדלקה, הרי דבעינן דוקא פרסומי ניסא הא במצות קריאת המגילה ג"כ מצוה להדר אחר עשרה עכ"ז גם ביחיד מברכינן משום שמצות קריאת המגילה היא מצוה בעצם ג"כ, רק לכתחילה מהדרינן אחר פרסומי ניסא אבל מצות נר חנוכה בעינן דוקא פרסומי ניסא משום דעיקר הכוונה הוא לפרסומי ניסא, ויבואו להודות ולהלל.

ומיושב נמי על מה שלא קבעו חז"ל ימי חנוכה לאכילה ושתיה כמו בפורים באשר שגילה לנו רבינו ז"ל שימי חנוכה הם ימי הודאה בחי' שעשועי עוה"ב ואמרו חז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה והנה נזכרתי שבנוסח שאנו אומרים הנרות הללו אנו מדליקין אנו מסיימין כדי להודות ולהלל וכו' היינו ג"כ כנ"ל.

יה"ר שנזכה לקיים מצות נר חנוכה כראוי כרצונו יתברך שמו, ולקבוע בליבנו הימי הודאה, שנזכה תמיד להודות לו יתב"ש בתוך הרחבה, כמו שאנו אומרים הא' ישועתנו ועזרתנו סלה. הטוב שמך ולך נאה להודות . וי"ל כי נאה לו יתברך שמו להודות לו בתוך הרחבה כדכתיב הטוב שמך ולך נאה להודות, ונזכה לעבדו ית' בשמחה ובטוב לבב מרב כל, וימהר ויחיש לגאלינו ויבנה בית מקדשינו ותפארתינו בב"א.

דברי ידידך ואוהבך וחפץ טובתך בגשמיות ורוחניות.

אפרים .