שיחות הר"ן לחנוכה

שיחה מ' - עניין הדריידיל (סביבון)

ובאמת דע כי כל העולם כלו הוא בחינת גלגל החוזר שקורין דריידיל והכל חוזר חלילה ונתהפך מאדם מלאך וממלאך אדם ומראש רגל ומרגל ראש, וכן שאר כל הדברים שבעולם כלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה מעליון לתחתון ומתחתון לעליון כי באמת בהשרש הכל אחד כי יש נבדלים דהינו מלאכים שהם נבדלים לגמרי מן החמר, ויש גלגלים שהם בחינת חמר אבל חמרם זך מאד ויש עולם השפל דהינו זה העולם השפל שהוא חמר גמור ואף - על - פי שבודאי כל אחד ואחד מאלו השלשה הנ"ל הוא נלקח ממקום מיחד אף - על - פי - כן בשרש הכל שם כלו חד:

ועל - כן כל העולם כלו הוא בחינת גלגל החוזר, והכל חוזר ונתהפך, שעתה זה הדבר הוא בבחינה עליונה בבחינת ראש ודבר אחר בבחינה שפלה בבחינת רגל, ואחר - כך נתהפך וחוזר ונעשה מבחינת רגל בחינת ראש ומראש רגל, וכן נתהפך מאדם מלאך וממלאך אדם כמו שמצינו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שהשליכו מלאכים מן השמים אל עולם השפל ונכנסו בחומר גמור עד שהיו בעלי תאוות וכו', וכן כמה פעמים שבאו מלאכים בעולם הזה ונתלבשו בחומר כמבאר בכמה מקומות, וכן להפך שמצינו שנעשה מאדם מלאך.
כי העולם הוא בחינת גלגל החוזר שקורין דריידיל והכל חוזר חלילה, כי באמת בהשרש כלו אחד כנזכר לעיל. (גם מצינו שרגלו של זה הוא גבוה יותר במעלה מראשו של אחר וכן בעולמות, כי המדרגה התחתונה של עולם העליון הוא במעלה יותר ממדרגה העליונה של עולם התחתון ממנו אבל באמת הכל חוזר חלילה כנ"ל ).
וזה בחינת מה שמשחקין בחנכה בדריידיל, כי חנכה הוא בחינת הבית - המקדש ועקר בנין בית - המקדש היא בחינה הנ"ל בחינת גלגל החוזר כי בבית - המקדש היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה, כי השם יתברך השרה שכינתו במשכן ובבית - המקדש שזה בחינת עליונים למטה, וכן להפך כל ציורא דמשכנא הכל היה רשום למעלה וזה בחינת תחתונים למעלה שזה בחינת דריידיל בחינת גלגל החוזר שהכל חוזר ונתהפך כנ"ל.
כי על - פי חקירה הוא דבר רחוק מאד שהשם יתברך שהוא מרומם ומנשא למעלה מכל הרוחניות יהיה מצמצם שכינתו בכלי המשכן הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכו', ואף - על - פי - כן הראה השם יתברך שהוא דוקא להפך מדעתם כי באמת השם יתברך השרה שכינתו במשכן.
וכן להפך הוא דבר רחוק על - פי חקירה שהאדם שהוא בריה שפלה יהיה לו כח לעשות רושם למעלה, או בהמה שפלה יהיו מקריבין אותה לקרבן שתעלה לריח ניחוח לנחת רוח לפניו יתברך שאמר ונעשה רצונו, ואיך שיך רצון אצלו יתברך?
אבל באמת הראה השם יתברך להפך מדעתם, כי באמת השם יתברך השרה שכינתו למטה במשכן ובבית - המקדש, והבהמה עלתה לריח ניחוח וכו', וזה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה בחינת גלגל החוזר בחינת דריידיל.
והנה כח היולי המובא בספריהם הוא בחינת הממוצע בין הכח והפעל, כי כל דבר הוא בתחלה בכח ואחר - כך יוצא מכח אל הפעל. וכשיוצא מן הכח, קדם שבא אל הפעל, יש בחינת היולי שהוא ממצע בין הכח והפעל שהוא שרש כל הנבראים כי כלם יוצאים מן כח היולי, כי כלם היו תחלה בתוך בחינת כח ההיולי, וכל הנבראים היוצאים משם שהם שלש בחינות הנ"ל שהם נבדלים גלגלים שפלים כלם חוזרים חלילה, וחוזר ונתהפך מנבדל לשפל ומשפל לנבדל וכן כלם כי בשרש כלו אחד כנ"ל.
וזה בחינת האותיות החקוקים על הדריידיל שהם הנג"ש ראשי - תבות ה'יולי נ'בדל ג'לגל ש'פל, שהם כלל כל הבריאה כנ"ל שכלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה כנ"ל, שזה מרמז בחנכה שהוא בחינת חנכת הבית - המקדש ששם היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה, שזה בחינת דריידיל בחינת גלגל החוזר שנתהפך מבחינה זו לבחינה זו ומזו לזו כנ"ל.
וזה בחינת הגאלה, כי זהו עקר הגאלה שיהיה בחינת הנ"ל דהינו בחינה חוזרת חלילה הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה שהיה בבית - המקדש, ועל - כן כשיצאו ממצרים תכף בשירת הים אמרו: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" (שמות ט"ו - יז) וכו', שבשרו על בנין בית - המקדש כי זה עקר הגאלה שיהיה בנין בית - המקדש ששם היא בחינת גלגל החוזר הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה (שזהו עקר התכלית), כי באמת כלו חד כי בהשרש הכל אחד כנ"ל.
וזהו גם - כן בחינת האותיות הנ"ל שהם הנג"ש ראשי - תבות "ג'אלת ש'בט נ'חלתך ה'ר ציון" (תהלים עד - ב), בחינת "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" בחינת הבית - המקדש ששם היה בחינת גלגל החוזר שזהו עקר הגאלה כנ"ל. ועין במאמר (לקוטי מוהר"ן תנינא ז) הנאמר בחנכה זה המתחיל "ויהי מקץ" "כי מרחמם ינהגם" וכו' שם מבאר גם - כן מענין עליונים למטה ותחתונים למעלה ומענין חנכה שהוא חנכת בית - המקדש, עין שם, וזה בחינת מקיפים הנאמר במאמר הנ"ל הינו בחינת גלגל החוזר דהינו דריידיל הנ"ל היא בחינת מקיפים שמקיף וסובב, ועין שם והבן (חכמה הוא בחינת היולי).
ונחזר לענין ראשון כי אין אנו צריכים לכנס כלל בחקירות כי הוא אסור גדול מאד, רק אנו מאמינים בו יתברך באמונה לבד שהוא יתברך ברא את כל העולמות כלם ומקים כלם ועתיד לחדש את עולמו:

שיחה קל"ב

קלב בלקוטי [מוהר"ן] חלק ראשון סימן י"ד המתחלת תקעו וכו' להמשיך שלום זאת התורה אמר בשבת חנכה ואז באותו העת נפטר הרב החסיד המפרסם מורנו הרב רבי גדליהו זכר צדיק לברכה, אב - בית - דין דקהלת ליניץ ורמז באותה התורה הספד להרב הנ"ל כי הזכיר אז בתוך התורה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אין מספידין בחנכה' גם אמר אז שעכשו קשה לומר תורה, כי כשנסתלק צדיק קשה לומר תורה כי כל צדיק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה כי כל צדיק וצדיק יש לו חלק בהתורה, וכשנסתלק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה על - כן קשה אז לומר תורה:

מה שכתוב שם באות ד' על מאמר רבותינו, זכרונם לברכה (נדרים פא): 'מפני מה תלמידי - חכמים אין בניהם תלמידי - חכמים על שלא ברכו בתורה תחלה', שמעתי ממנו זכרונו לברכה, עוד בזה כי ההולדה נמשכת כפי המאכלים שאכל תחלה וכו' וצריך כל אדם לברך ולקדש את בחינת התחלה, דהינו מה שהוא תחלה וקדם לההולדה דהינו האכילה וכל עסקיו וכו', עד שימשיך ההולדה בקדשה ובטהרה כראוי וזהו: 'על שלא ברכו בתורה תחלה', שלא ברכו וקדשו בקדשת התורה את התחלה, דהינו מה שהוא תחלה וקדם לההולדה כנ"ל כי צריך לברך ולקדש את בחינת תחילת ההולדה הנ"ל בתורה ואז יהיה גם בנו תלמיד - חכם וכנזכר לעיל: