|
עלים לתרופה מענייני חנוכה
מכתב כ'
ברוך השם יום ב' וישב תקפ"ז ברסלב:
ישאו הרים שלום לכבוד אהובי אחי ורעי כנפשי הרבני הותיק המהלל. ירא ה' מרבים מורנו הרב נפתלי נרו יאיר לנצח:
יקבל אגרת מבני המפלא מורנו הרב יצחק שיחיה מקהלת קדש טולטשין. ומבטחני באהבתו שיקים משאלתו להזכירו לטובה על ציון הקדוש אותו ואת אשתו תחיה שצריכה עתה לרחמים רבים שתלד במועדה ובזמנה בנקל בלי שום קשוי הולדה כלל לארך ימים ושנים טובים אמן כן יהי רצון. והולדה בנקל היא בחינת חנכה שהם ימי הודאה בחינת שעשוע עולם הבא בחינת הלכות. שעל ידי זה בא הולדה בנקל וכו' כמבאר בתורה "ימי חנכה" (לקוטי מוהר"ן חלק ב, סימן ב) כידוע לכם.
והנה אנחנו מחיבים לילך עם התורה הזאת תמיד להודות ולהלל להשם יתברך תמיד על גדל החסד אשר עשה עמנו בכלל ובפרט, על שזכינו להיות בחלקו של אדוננו מורנו ורבנו אור החדש הקדוש והנורא והנשגב וכו' וכו'. ואם נרגיל עצמנו בכל יום בזה להעמיק מחשבתנו באמת בעצם החסד והישועה הנפלאה והנוראה הזאת אשר הפליא השם יתברך עמנו ועם זרענו ועם כל ישראל לדורות עולם, ולהודות ולהלל להשם יתברך בכל יום על זה, על ידי זה נוכל להרחיב לבנו לפתח פינו לפרש לפניו יתברך כל אשר עם לבבנו כבן המתחטא לפני אביו ממש. כי אנו רואים בעינינו בכל עת שאנו בנים לה' אלקינו ממש, כי הוא גומל עמנו חסדים תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה, כרחם אב על בנים וכו'. והנה יש לי בענין זה שיחות ארכות לחזק ולזרז לילך עם התורה הזאת להתקרב לה' יתברך בכל עת על ידי בחינת תודה והודאה שהוא בחינת חנכה בחינת הלכות שעל ידי זה מאיר האמת ברבוע הדבור, הינו שלשה קוי אמת בארבעה חלקי הדבור וכו' וכו'. ועל ידי זה זוכין להמשיך השמחה של שבת וכו', ועל ידי זה נתגלה אחדות הפשוט מתוך פעלות משתנות שזה יקר מאד בעיני ה' יתברך בחינת "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" וכו' וכו'. אשרי אזנינו שזכינו לשמע נוראות כאלה, אלו פינו מלא שירה כים וכו'.
ואם היינו רוצים להביא תודה על זאת התורה של תודה בעצמה, לא יספיקו כל ימינו להודות ולהלל ולשבח ולפאר ולרומם להדר ולנצח לברך ולעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו ולכל ישראל את כל הנסים האלו שזכינו לשמע התגלות נסתרות כאלה אשר אין לנו פה וכלים לספר שבח נוראות גדולות כל דבור מהתורה הזאת, מכל שכן וכל שכן קשר בנין הנורא הזה ביחד. אלמלא לא אתינן לעלמא אלא למשמע דא, דינו. מכל שכן וכל שכן שזכינו גם זכינו לשמע עוד ועוד כמה וכמה תורות שיחות ומעשיות נוראות כהנה וכהנה. כמה מעלות טובות למקום עלינו. אלו לא שמענו אלא דבור אחד מזאת התורה, דינו. ואם נתחיל לומר אלו וכו' דינו דינו, לא יספיקו ימינו להודות להשם יתברך על אחת מני אלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות שעשה עם אבותינו ועמנו בימינו וכו' וכו'. מה נדבר והוא אמר ועשה כחסדו כטובו כרחמיו כנפלאותיו לא כחטאינו עשה לנו וכו'. כרחם אב על בנים רחם ה' עלינו וכו' וכו'. אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו וכו' וכו'.
והנה עתה טוב להודות לה' בפרטיות על החסד שעשה עמנו. כי תודה לאל היה השם יתברך בעזרנו וסבב בנפלאותיו וחזק אותנו לחזר להתחיל לעסק לגמר הדפסת התפלות. וכבר הביא בני רבי שכנא שיחיה ניר תשעה ריז מברדיטשוב בדרך המקלקל הזה. ובאמת היה בדרך נס והשגחה נפלאה ממנו יתברך אשר אי אפשר לבאר בכתב. וטוב להודות לה' על העבר ולבקש להבא שיהיה השם יתברך עמנו ויעזרנו ויושיענו בנפלאותיו לגמר מהרה הדפסת התפלות כרצונו יתברך וכרצון רבנו הנורא זכרונו לברכה. כי עדין אנו צריכין ישועה ורחמים רבים לגמרם. כי אין לי על הוצאות הגמר. וגם על הניר לויתי על עסקא. וגם איני יודע היכן להדפיסם. כי לנסע למינקאוויץ גדולה ההוצאה. ופה איני יודע הדרך איך להשתדל בזה. ועל זה באתי במכתב הזה להודיע לך ולכל אנשי שלומנו כל זה.
ועליך אחי נפשי ולבבי המצוה הזאת ועל כל אנשי שלומנו הנלוים אליך שתלכו על ציון הקדוש והנורא ותספרו בפיכם לרבנו זכרונו לברכה כל זה כאשר בלבבכם, ותבקשו ותתחננו להשם יתברך שיחמל על עניותנו ושפלותנו, ויהיה בעזרנו לגמר עסקינו מהרה כי אין לנו על מי להשען כי אם על אבינו שבשמים, בכח וזכות אדוננו מורנו ורבנו אור האורות זכר צדיק וקדוש לברכה, וה' הטוב יעשה.
גם תדעו שגם בעתים הללו נגמרו תודה לאל כמה תפלות נפלאות ונוראות המחיין נפשות מאד, וכל המסתכלים בהם באמת נכספה וגם כלתה נפשם שיצאו לאור מהרה, וה' יגמר בעדנו כי הוא יתברך גמר ויגמר הכל לטובה מהרה, אמן כן יהי רצון:
נתן מברסלב.
מכתב קכ"ד
ברוך השם יום א' וישב תקצ"ד לפ"ק.
אהובי בני חביבי נרו יאיר. מכתבך קבלתי בזאת השעה, ולא הזכרת שם מענין הישועה שכתבת בשבוע העבר שתכתב לי, והיה לי צער וכליון עינים כל השבוע העבר, כי לא די שלא בשרתני ישועתך, אף גם לא היה לי שום אגרת שני פאסטין, דהינו ביום ד' ויום ו', והיום כלו עיני לראות מכתבך, ובשעה זאת הגיע אבל אין נזכר בו דבר מענין הישועות, אף גם הוא מלא צעקות זעקה גדולה ומרה. וגם אני עתה מלא יסורין הן בענין הפרנסה שאי אפשר לבאר, הן בענין בריאות הגוף, והעקר בענין עבודת ה'. ונוסף לזה אני צריך לשא עלי רבים מישראל שיחיו, שכל אחד מלא דאגות בכל הנ"ל, והעקר בעבודת ה', ומה שרודפין כל אחד מאד מאד, בפרט בענין המחשבות שהם עקר היצרין וכו'. וימי החנוכה הקדושים ממשמשין ובאין לשלום, ואני צריך להכין שמן משחת קדש שהוא הדעת הקדוש על חנוכה הקדוש בשביל רבים, מלבד מה שאי אפשר לי לכתב כלל, ועל כלם אין לי על מי להשען, כי אם על אבינו שבשמים, ועל כחו של זקן דקדשה.
והנה אם אמנם מאד מאד גדול צערי וכאבי ממכתבך. אך עם כל זה "בצר הרחבת לי", שאני מוצא בחסדו יתברך הרחבה גדולה בתוך עצם הצרה רחמנא לצלן מה שתהיה, אף על פי כן אני רואה שדברי שהם דברי אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה מועילים לך הרבה הרבה גם עתה, ומחיין ומשיבין נפשך מאד מאד, ויאמין לי באמת שכל מה שכתבת אינו חדוש אצלי כלל, כי כאלה ממש עבר עלי כמה פעמים, ונמשך זמנים הרבה, שנדמה לי שאי אפשר לחיות יום אחד ואפלו שעה אחת, אך נתישבתי איך שיהיה אני אנסה את עצמי בכל שעה, ואראה בכל עת להסיח דעתי ממה שאני צריך לשכח, וזה העקר דהינו להיות שב ואל תעשה על כל פנים, ומה שאוכל לחטף לפעמים איזה טוב, מה טוב, והעקר לבלות היום כמה שאוכל בשב ואל תעשה. וגם על זה הכרחתי עוד לצעק הרבה הרבה להשם יתברך, ולהתפלל כמה תפלות, וכמה שעות הכרחתי לבלות בכמה מלי דשטותא ובדיחותא, ומן הסתם בודאי למדתי כמה שעות בפרט השעורים הקבועים, בתוך כך עבר היום וכן כמה ימים וכן כמה שנים.
אם אמרתי אספרה לך בני חביבי אפס קצהו מזה, לא יספיקו המון יריעות, כי בודאי אין שני בני אדם שוין ממש, ובודאי בפרטיות יש שנויים הרבה, אך אף על פי כן כל מה שאתה כותב עבר עלי כאלה וכאלה ממש, וברוך השם כל מה שאתה כותב שאתה מחיה עצמך הוא טוב ונכון וישר וכו', אך רצוני שתתחזק בזה יותר ויותר, אזר נא כגבור חלציך בני חביבי, דלו עיניך למרום וחגר בעז מתניך, ובטח בכחו של זקן דקדשה כי הוא הולך לפנינו בכל עת בזה ובבא. ולמען השם, אחי חזק עצמך, וכבר אמר הוא זכרונו לברכה שאפלו לחולה המוטל על ערש דוי וחלוש מאד אשר כל משכבו נהפך בחליו, אומרים לו שיתחזק, אל תניח את עצמך לפל התחדש, וכיוצא בזה. ואם הוא צית ומחזק עצמו מועיל לו הרבה שיתרפא וישוב לאיתנו על ידי זה, בפרט שתהלה לאל יש לך על מי להשען בחסדו הגדול יתברך.
והנה בשבת זה שעבר דברתי הרבה בענין ימי חנוכה הם ימי הודאה, שצריך האדם להמשיך דרך זה להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך תמיד, אפלו בתוך מעוף צוקה וצרה רחמנא לצלן, גם אז יודה לשמו הגדול יתברך על גדל החסדים שעשה עמו עד הנה, ועל כל ההרחבות הגדולות שמוצא בתוך הצרה עצמה בבחינת "בצר הרחבת לי" כנ"ל, ועל ידי זה, דיקא שגם בעת הצרה יביא תודה על העבר, על ידי זה יוכל לצעק על להבא, בבחינת מודה על העבר, על ידי זה יוכל לצעוק על לעתיד לבוא, וכבר דברתי בזה ובודאי שמעת ממני בזה הרבה, אך צריכין לחזר זאת הרבה ולילך בזה, ומאד אני מחיה עצמי בדרך זה הרבה. וגם על כל מכתביך וצערך אני מחיה עצמי רק בזה שאני מודה להשם יתברך על כל החסד אשר עשה עמי ועמך, מה שעל כל פנים אתה צועק על רחוקך מהשם יתברך, ועל החסד הנפלא שעשה השם יתברך עמך שאינך מתנגד חס ושלום, וכמו שכתבת בעצמך במכתבך זה שהשם יתברך הקדים לך רפואה למכה, ובודאי כך הוא האמת ברור וצלול שה' יתברך הקדים לך ולכלנו רפואה גדולה לנצח למכתנו האנושה מאד של כל אחד ואחד. ועל זה אנו מחיבים להודות לו יתברך בפה מלא בכל יום על כל החסד ועל כל הנפלאות והטובות שעשה עמנו, שנזכה לידע מאור כזה, ומתורתו ושיחות קדושות ונוראות כאלה, וכל מה שהצרות והיסורין והבלבולים וכו' רחמנא לצלן מתגברין ביותר ויותר מחיבים להודות יותר ויותר, שאף על פי כן אף על פי שאני כמו שאני אף על פי כן חסדו גבר עלי כל כך שאני יודע ממנו זכרונו לברכה, ואיני מתנגד עליו, וגם אני זוכה לנסע על ראש השנה ולהיות נכלל ונמנה בין אנשיו היקרים שיחיו לארך ימים ושנים, כי הקבוץ שלנו יקר מאד מאד בעיניו יתברך. כי זאת צריכין לידע, שאף על פי שעל כלם עובר מה שעובר, והרבה יש שעוברים עליהם כאשר עליך ויותר רחמנא לצלן, אף על פי כן לאו כל אפין שוין. ויש הרבה שהם אנשים כשרים ויפים מאד שהשם יתברך מתפאר בהם מאד, ובאמת עם כלם השם יתברך מתפאר הרבה וגם עמך בודאי השם יתברך מתפאר הרבה, מכל שכן וכל שכן בכלליות הקבוץ בודאי עולה התפארות הרבה בלי שעור בעזרת השם יתברך.
ואי אפשר לבאר כל מה שמתנוצץ בלבי בענין זה וידעתי כי בעזרת השם יתברך אתה מאמין בכל זה, על כן תהלה לאל יש ויש לך במה להחיות את עצמך בכל עת, יהיה איך שיהיה לטובה, ולהביא תמיד תודה על העבר אפלו בעת הצרה רחמנא לצלן וכנ"ל. ועל ידי זה תוכל לחיות חיים אמתיים בכל עת. ולצעק על להבא. וגם תדע שאף על פי כן אף על פי שעבר עליך מה שעבר, אף על פי כן המחשבה בידך ואי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד בשום אפן. ואם אף על פי כן כבר נכשלת הרבה כאלו לא היית בידך חס ושלום, הלא נגד זה אתה בעצמך יודע האמת, שאף על פי כן כבר הועיל לך ענין זה מה שאתה יודע שאי אפשר שיהיו שני מחשבות יחד בשום אפן, ושהמחשבה ביד האדם להטותה כרצונו וכו', ושהעקר להיות שב ואל תעשה גם במחשבה. בכל מה שכתבתי לך תתחיל בכל פעם מחדש, והעקר לעשות עצמו שמח, אף על פי שאינו באמת, על כל פנים יעשה עצמו כאלו הוא שמח, ועל ידי זה יזכה באמת לשמחה, וחדות ה' יהיה מעזך שתזכה לדלג על הכל בשלום ויתהפך הכל לטובה. ואז נביא תודה שלמה על גדל חסדו ונפלאותיו.
וברחמיו העצומים יזכנו לקבל ימי חנוכה הקדושים בשמחה, ונזכה תמיד לבחינת תודה והודאה, שזה עקר שעשוע עולם הבא, וגם ללמד הרבה הלכות מארבעה שלחן ערוך בכל יום. עד שיאיר האמת ברבוע הדבור, ונזכה להמשיך השמחה של שבת לימי החל. עד שיתגלה אחדות הפשוט מתוך פעלות משתנות וכו'. אשרינו שאנו מדברים מזה, בפרט שתהלה לאל יש בידינו כל התורה הזאת. ותפלה נוראה הנובעת משם. מלבד עוד תורות נפלאות כהנה וכהנה. ותפלות נפלאות הנובעים מהם אשר עולים מהם שעשועים לפניו יתברך שלא עלו מימות עולם.
הט אזנך ולבבך ושמע והבן היטב מה שנעשה, אם אמנם הרדיפות בלי שעור, אבל מדה טובה מרבה בעזרת השם יתברך. כי הרפואות שהקדים בחסדו הם עולים על הכל, כי מעולם לא היו עדין רפואות הנפש כאלה שמועילים אפלו לחולים אנושים שבעתים הללו בעקבות משיחא. ודבר ה=' יקום לעולם. ובודאי יגמר לטובה גם עמך, ואל יעזבך ואל יטשך, כי חסדי ה' לא תמנו ולא כלו רחמיו לעולם. ומעט מזה אנו רואין בכל יום ממש, ויותר ויותר מזה אנו מחיבים להאמין בחסדו וטובו הגדול שאינו נפסק לעולם.
דברי אביך הכותב מלב ונפש ומצפה לישועתך, רק חזק ואמץ,
נתן מברסלב.
מכתב קכ"ז
ברוך השם אור ליום ה' ו' דחנוכה תקצ"ד לפ"ק.
יאר ה' פניו אליך ויחנך, בהארת חנוכה הקדוש. בשעה זה קבלתי מכתבך קדם הדלקת נר חנוכה. והיה לי לנחת גדול. בפרט מה שהטבת לעשות בענין מה שכתבת לאדעס לידידי ר"ש נרו יאיר. הצלחת וגם עשית פרי תהלה לאל. אם היית יודע מה שעשית מצוה רבה וזכות גדול בכמה אפנים הן בי ויותר בו בודאי היית מלא שמחה. ברוך השם אשר עזרני עד כה. וכעת אין לי פנאי כלל להאריך. כי מוסר כתב זה נחוץ מאד ואנשים עומדים עלי שאני מכרח לדבר עמם. וה' ישמחנו בהנס של חנוכה. וכן יעשה עמנו נסים ונפלאות גם עתה, שנזכה להכירו באמת מתוך רב שמחה. ואם ירצה השם ביום מחר תבוא לשלום. ופנים אל פנים אספר לך מה שעבר פה.
דברי אביך המעתיר בעדך,
נתן מברסלב.
מכתב קס"ח
ברוך השם אור ליום ב' מקץ חנוכה תקצ"ה לפ"ק ברסלב.
בני חביבי. כבר שמעת צערנו, וצערכם בודאי אתם שומעים. אבל גם לספר לכם נפלאות ההרחבות שהשם יתברך מרחיב עמנו ובפרט עמי בימים ההם בתוך הצרה עצמה, אי אפשר לבאר ולספר אפלו מה שאני רואה בעיני מלבד הנסתרות. כי בודאי כונת השם יתברך לטובה גדולה ולישועה נפלאה. והעקר להקיץ ולעורר אותנו ואת כל העולם לעמד בבקר כמו שאמרו (שלחן ערוך ארח חיים סימן א) "יתגבר כארי לעמד בבקר שיהא הוא מעורר השחר", כמו שמבאר אצלי בזה דרוש נאה ויפה מאד (לקוטי הלכות ארח חיים השכמת הבקר הלכה א) שעקר הכונה לילך עם הדרך של "אזמרה לאלקי בעודי" וכו'. ובשבת זה דברנו הרבה מהתורה "בצר הרחבת לי" (לקוטי מוהר"ן קצה) שזהו כל ענין חנוכה, והיה שיך הרבה לכל אשר נעשה עמנו עתה, ועינינו מצפות בכל עת לצאת מהצרה לגמרי להרחבה גדולה ויראו שונאינו ויבושו. ומחמת שמוסר כתב זה נחוץ כאשר יספר לך, אי אפשר להאריך כלל.
דברי אביך השש ושמח מאד בפרט בכל עת צרה וצוקה רחמנא לצלן על גדל החסד הנפלא והנורא עד אין סוף ואין תכלית שעשה השם יתברך עמי ועם כל ישראל לקרבנו לאור קדוש ונורא כזה, ואי אפשר לדבר בזה כי הוא לכל חד כפום מה דמשער בלבה. ועתה הוא חנוכה, מי יודע להיכן מגיע סוד חנוכה כאשר נפשי יודעת מאד בעזרת השם יתברך לגלות לדרי מעלה וכו' ולדרי מטה וכו' וכו'. ואי אפשר עתה להאריך כלל.
דברי המצפה לישועת ה' בכל עת,
נתן מברסלב.
מכתב ר"ט
ברוך השם אור ליום ד' ויצא תקצ"ו נעמרוב.
בני חביבי, דע שקבלתי ממך המכתב שכתבת יום ד' תולדות. כעת תדע שנודע לי על ידי רבי שמואל וויינבערג שהאגרת ששלחתי לך על ידי רבי חיים נתן צעסיס מנעמרוב בא לידי זרים. כי רבי חיים נתן הנ"ל שכח למסר לך האגרת ונזכר בנסעו מטולטשין, ושלח לך על ידי איזה איש. וכבר נפתחה האגרת בבארטניק, ואיני יודע היכן הם. ואם כי יש לי צער מזה, אבל זאת נחמתי, כי תהלה לאל אין לי במה להתביש במה שכתבתי שם, כי לא דברתי שם חס ושלום על שום אדם מישראל, רק הזכרתי אתכם לאדבקא מחשבתה בעלמא דאתי בכל יום בכלליות ובפרטיות וכו'. ותהלה לאל בזה אין לנו להתביש כלל, אף על פי כן אם הייתי יודע שיבוא לידי כך לא הייתי מוסר מכתבי לידי משלח, אך בדיעבד בודאי הכל לטובה, ומי יודע דרכי ה' ונפלאותיו יתברך. עתה תראה לכתב לרבי חיים נתן הנ"ל ותודיע לו מה שעבר בזה, ותבקשו שיכתב לך למי מסר המכתב, אולי תוכל לחזר להשיגם. וה' הטוב יעשה. ותהלה לאל אני בקו הבריאה בעזרת השם יתברך, וימי חנכה ממשמשין ובאין. ובודאי נעשה בכל שנה ושנה ענין חנכת הבית שגלה אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה שכפי ה'סלח נא' של יום הכפורים וכו'. כי הלא סוף כל סוף בודאי יבנה בית המקדש במהרה בימינו, וכל בנינו יהיה על ידי בחינת הנ"ל. וכל שנה ושנה נבנה מעט מעט, עד שיהיה נשלם מהרה. ועל כן בכל שנה ושנה צריך שיהיה לכל אחד מישראל חלק בחנכת הבית. וזה זוכה כפי ה'סלח נא' של יום כפור. וגם עתה עדין צריכין להתפלל שיתקבל ה'סלח נא' של יום כפור. כי בכל יום צריכין לשוב להשם יתברך, שזהו בחינת קדשת יום כפור שממשיכין בכל השנה כלה. וכמו כן זוכין לחנכת הבית שהוא בחינת הארת בן ותלמיד להודיע לדרי מעלה ולדרי מטה גדלתו ומלכותו יתברך וכו'. והעקר הוא להודיע בזה העולם השפל לכל הנמוכים מאד מאד, כי מלא כל הארץ כבודו, בבחינת "הקיצו ורננו שוכני עפר" וכו' וכו'. /גוואלד ברודער הארציקער,Zאהה, אחי כלבבי, אל יזקינו בעיניכם דברים נוראים חדשים כאלה. באמת בכל יום ובכל עת הם חדשים אצלי לגמרי, ואיני יכול להסיח דעתי מלהתפלא על נפלאות כאלה חדושים כאלה, ומכרחים לכל אדם מאד מאד להחיותו ולעוררו ולהקיצו ולהקימו מכל מקום שהוא וכו'. אשרינו שזכינו לשמע כל זאת. יתר מזה אי אפשר להאריך על פני השדה. אך לא יכלתי להתאפק מלהזכירך מעט דברים האלה המחזיקים הרבה. יהי רצון שיעשו רשם בלבבכם לטובה לקימם בפשיטות באמת ובתמימות למען ייטב לכם לעד בזה ובבא לנצח:
נתן מברסלב.
ותפרס בשלום כל אנשי שלומנו, ובפרט לנכד אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה הרבני מורנו הרב נחמן נרו יאיר חזקהו ואמצהו, עוררהו והקיצהו. ועל ידי זה תתעורר גם אתה ותקבלו דין מן דין, ואם תרצה תוכל להראות לו מכתבי זה וכחכמתך תעשה:
מכתב שע"ג
בעזרת השם יתברך אור ליום ו' ערב שבת קדש וישב תר"ב אומאן.
אהובי בני חביבי. בשעה זאת קדם תפלת ערבית קבלתי שני מכתביך, והיה לי לנחת מה שהודעתני שקבלת מכתבי על ידי רבי ש"ב שיחיה. כי לא יכלתי לסבל צעקתך במכתביך כמה פעמים לקבל מכתבי, ועד עתה לא נודעה לי אם קבלת המכתב הנ"ל, בריך רחמנא דסיען עד כען, שזכינו לחיות עד סמוך לחנכה הקדוש הבא עלינו לטובה. ובו בטחנו שנזכה להדליק נר חנכה בזמנו לפרסומי נסא להודיע כי ה' הוא האלקים ובוחר בעמו ישראל באהבה ועושה עמנו נסים נפלאים בכל דור ודור. וגם עתה עדין חביבותא גבן, ובעבדותנו לא עזבנו אלקינו ויט עלינו חסדים נפלאים גם בדורות האלו וכו', ואי אפשר להאריך בזה.
לעת עתה נקבע בדעתי להתעכב פה אומין על שבת חנכה הבא עלינו לטובה, ומן הסתם לא אזוז מפה קדם שבת חנכה הבא עלינו לטובה. וכמה וכמה קשה וכבד עלי אפלו לזכר ענין העסק שלי בעת הקבוץ אי אפשר לבאר. ואיני יכול עתה לדבר בזה. ידידינו רבי אפרים נרו יאיר מקרעמינטשוג כתב לכאן קדם שבת וישלח העבר שאם ידע בודאי שאהיה פה על שבת חנכה הבא עלינו לטובה יבוא בעצמו ואנשים מקרעמינטשוג וטשעהרין ומעדוועדיבקא, ואני לא השבתי אותו אז, רק אביו ידידנו רבי נפתלי נרו יאיר כתב אליו על ידי הפאסט ביום ו' העבר שאתעכב פה בעזרת השם יתברך. יתר מזה איני יודע כלל מה לכתב לך בני חביבי. גדול ה' ומהלל מאד שברא העולם ומלואו בשביל האדם והכל בשביל הבחירה. ועל כן כח הבחירה גדול ונפלא מאד ואין אנו יודעים כלל מה נעשה בעולם, רק זאת אנו יודעין בברור ומחיבין לחזר זאת בכל פעם שהכל הבל, רק אשרי יושבי ביתך וכו' אשרי תמימי דרך וכו', אשרי אדם עז לו בך. ולא על חנם חס ושלום אנו אומרים שלש פעמים בכל יום "אשרי יושבי ביתך", אשרי אשרי בודאי. וגם אנו בעניותנו בדור העני הזה גם אנו בכלל זה, כי אנו נכנסים לבתי כנסיות ובתי מדרשות בכל יום, וביותר אשרינו וחבה יתרה נודעת לנו שאנו יודעים שאין שום אשר טוב בעולם כי אם זאת כשזוכים לישב בביתו וכו', וכמו שפרש רש"י על פסוק "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" - אשוריו של איש וכו', כי אין שום אשר אחר בעולם.
תשוקת לבך הטוב אלצוני לכתב דברים אלה, חזק ואמץ בני חביבי ושמח נפשך תמיד בפרט בימי חנכה הקדושים הבאים עלינו לטובה יהיה איך שיהיה. וה' הטוב יריק עליך ועלינו שמן הטוב להשפיע כל טוב בגשמיות ורוחניות, ויקים (מלכים א', יז) "כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר" וכו', בכח הצדיקים אמתיים הממשיכים בכל עת שמן משחת קדש בחינת לאמשכא משח רבות קדשא ולאדלקא בוצינא. ועלינו לתלות עינינו למרום ולחלות פניו בכל עת, רחם רחם בעל הרחמים בכלליות ישראל ובפרטיות על כל אחד ואחד עדי נזכה לפעל בקשתנו וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך, כי בשם קדשך נשבעת לו שלא תכבה נרו לעולם ועד.
דברי אביך הנאנח והנדכא מאוד אתכרית רוחי בגו נדנה, ואף על פי כן חסדו גבר עלי ועלינו, ואני מתחזק בחסדו להפך הכל לששון ושמחה אגילה ואשמחה בחסדך.
נתן מברסלב.
ברגע הזאת הביאו לי החפצים, טוב להודות לה' גם על זה, כי על כל פרט ופרט צריכין להודות לה' והכל בא במועדו ובזמנו כי את הכל עשה יפה בעתו, מה גדלו מעשי ה' שמשגיח על כל דבר בפרטיות. והנה מאליך ידעת כמה אני כוסף ומשתוקק לשמע איזה ידיעה קטנה או גדולה מידידי רבי נחמן נרו יאיר, השם יתברך יוליכהו לשלום ויתקנהו בעצה טובה מלפניו יתברך וישוב אלינו לשלום מהרה. ובודאי כל אשר תשמע בזה בכתב ובעל פה תודיע לי בזריזות, ולה' הישועה. ואתה שלום וביתך שלום. עתה כבר סמוך לאור היום שבענו בבקר חסדך יומם יצוה ה' חסדו וכו'. לבי מלא מלים לכתב לך, אך כבר כתבתי לך הרבה, וגם אי אפשר להאריך כרצונו על פני השדה. ותרבה ללמד ולהגות בספריו הקדושים ובמה שחנני ה' לחדש ולבאר בהם, בהם תחיה נפשך, אז יבקע כשחר אורך וכו':
מכתב ת"ו
ברוך השם יום ג' וישב תר"ג טשעהרין.
רב שלום לאהובי בני חביבי הרבני וכו' מורנו הרב יצחק שיחיה עם כל יוצאי חלציו שיחיו. ובפרט לבנו ידידי ונכדי היניק המפלא רבי דוד צבי שיחיה, השם יתברך יחזק לבבו בתורה ותפלה ומעשים טובים לארך ימים ושנים, אמן כן יהי רצון.
דע בני חביבי כי השם יתברך היה בעזרי ובאתי לפה קהלת טשעהרין ביום ו' ערב שבת קדש וישלח העבר בבקר קדם התפלה. ובאתי בטרחא ויגיעה עצומה, ובישועת נפלאות ורחמים רבים מהשם יתברך, כי הדרך היה מקלקל מאד מאד והיו לנו כמה עכובים בדרך. אך חסדי ה' לא תמנו בבית ובדרך, וזה עני קרא וה' שמע שבאתי קדם התפלה כדי להיות על פדיון הבן. ותהלה לאל קימנו מצות פדיון הבן כראוי במועדו ובזמנו, ואחר כך קבלנו שבת קדש, ורב שיחתנו היה מענין פדיון הבן שהוא מחבר אצלנו עם התורה "כי מרחמם ינהגם" שמדבר מחנכה. ודברנו בזה חדושים נפלאים המחיין ומשיבין כל הנפשות החפצים בהאמת הרוצים להטות אזן אל האמת להחיות ולהשיב נפשם לנצח כי לא דבר ריק הוא מה שאדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה עושה עמנו עדין, גדולים מעשי ה', מאד מאד עמקו מחשבותיו, כי דבריו חיים וקימים נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים וכו', והם מחיין בכל עת בכלליות ובפרטיות לכל אחד ואחד בכל מקום שהוא, והם מגיעים גם אליך בפרטיות עתה גם עתה איך שאתה הוא איך שלבך סחרחר איך שמעקמין לבך וכו', גם עתה אתה צריך להזהיר עצמך מחדש שהיה רבי בעולם ואורו זורח ומאיר מחדש בכל יום גם עתה וכן לדורות שמאיר בכל אחד בכל מקום שהוא הארת בן ותלמיד. לידע ולהודיע לכל אחד בכל עת כי עדין ה' עמך ואתך ואצלך כי מלא כל הארץ כבודו. ואיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מנה, ואיך שיהיה איך שיהיה יהיה לך תקון בודאי, ולה' התקוה שתקוננו שיהיה על ידו יהיה נאה ויפה כראוי לו לא כמעשינו למען לא נבוש אפלו לפני כשרים אמתיים, כי חסדו גבר עלינו חסדו גדול עלינו וכו' מה שזכינו לבלי להתנגד חס ושלום על אור קדוש ונורא ונעים וכו' כזה, אף גם זכינו לידע ממנו ולהקרא על שמו שזה עולה על הכל, ואין שום חשך ותהום תחתיות שיוכל להסתיר אור כזה מה שמאיר בנו בכל אחד ואחד בכל עת בכל מקום שהוא בדרכי עצות עמקות שלו שאין אנו יודעים כלל, והוא גמר ויגמר כי לא יזנח לעולם ה', רק חזק ואמץ בני חביבי קום קרא אל אלקיך בכל עת וחזק ואמץ לבך לשמח נפשך בכל נקדה ונקדה טובה במשהו מן משהו נקדה דנקדה טובה וחטף ואכל חטף ואכל תורה ותפלה וצדקה ומעשים טובים בכל יום מה שתוכל, כי איך שיהיה מעט זמן חיינו יחלף ויעבר כצל עובר, ומה שזכינו לידע מאור האמתי הקים לנצח, זה ישאר לנו בודאי לעולם ועד ואי אפשר להאריך בזה יותר בכתב.
והנה כתבתי לך רב כונות חנכה המכרח לך מאד, ועתה חכם בני ושמח לבי ותבין מרחוק הרמזים שיש בים החכמה. כי זה הים גדול ורחב ידים וכו'. ותזהר לבלי להיות שלימזלניק חס ושלום, ואם אתה כמו שאתה בעיניך אף על פי כן אצל השם יתברך יקר מאד כל תנועה טובה וכל העתקה והזזה כל שהוא מרע לטוב, אזר נא כגבר חלציך כי יש לנו על מי להשען תהלה לאל. ועל ידי כל זה תוכל להתחיל בכל עת להתגבר על המחשבות רעות ומרות המטרידין אותך בכל עת, כי עקר התגברותם הוא על ידי עצבות ומרה שחורה רק תדלג עליהם כפי מה שתוכל לפי הזמן ולא תתחיל לחשב כלל ואל תתירא ואל תפחד מהם ותזכר מה שספר רבנו זכרונו לברכה מהצדיק שאמר קדם יציאת נשמתו: /איביר גישפרינגין,Zדלגתי, וגם מה שאמר שהאדם צריך לעבר בזה העולם על גשר צר והעקר שלא יתפחד, ואם שיש שאומרים בדעתם שכבר נפלו מן הגשר לתוך רפש וטיט ומקומות מטנפים, אדרבא ואדרבא זה האיש בודאי אין צריך לפחד עוד, כי הלא גם עתה אני יודע שצריכין לקוות ולצפות לה' ולקרא אותו גם מנפילות כאלו בבחינת "צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי קראתי שמך ה' מבור תחתיות", וכן בהרבה פסוקים בתהלים, כמו שכתוב (תהלים סט) "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וכו' שתני בבור תחתיות" וכו'. וכבר הודיענו רבנו זכרונו לברכה שגם צעקה משאול תחתיות אינה נאבדת לעולם, ושלא נתיאש מן הצעקה לעולם, כי גדול ה' ואין יודעין כלל וכו'. וכל אלו הדבורים אמתיים שכתבתי הם הם בעצמן הגשר האמתי שיכולין לעבר עליו אפלו בתהום תחתיות, רק שלא יפל בדעתו ולא יתפחד כלל ויבטח וישען בכחו של זקן דקדשה שגלה כל זה ויותר מזה, ותקים "קוה אל ה'", ואם עדין נעשה מה שנעשה חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה', וכעין שפרש רש"י שם. ויתר מזה אי אפשר להאריך כי כבר רמזתי לך שיש רמזים בים החכמה שצריכין להבין מעצמו להיות בקי בהלכה לקים "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", כי לגדלתו אין חקר. יתר מזה אין פנאי להאריך. כי אור בקר ממשמש לבוא. וכאור בקר יזרח שמש שהוא אור האמת והחסד המאיר מאין סוף עד אין תכלית שהוא בחינת אור נר חנכה. השם יתברך יזכנו לקבל אור חנכה עדי נזכה שיאירו עלינו המקיפים של הצדיק האמת, שהם בחינת תקופת הימים תקופת השנים, ונזכה לפרנסה טובה שיאיר בהאכילה והפרנסה הארת הרצון המפלג וכו', אשרינו אשרינו שזכינו לידע רמזים מאורות נשגבות כאלו שהם מחיין אותנו עתה גם עתה ובזה אנו רואים עין בעין כי עדין ה' אתנו כי לו חפץ ה' להמיתנו וכו' לא השמיענו את כל אלה וכו', ה' יגמר בעדנו כי לא שבק ולא שבק.
דברי אביך המצפה לישועה,
נתן מברסלב.
מכתב ת"ז
בעזרת השם יתברך יום ד' ג דחנוכה תר"ג טשעהרין.
רב שלום לאהובי בני חביבי הרבני וכו' מורנו הרב יצחק שיחיה עם כל בני ביתו.
קבלתי מכתבך הטוב ביום א' העבר בעת סעדת שחרית. ומאליך תבין גדל צערי איך נהפך לבי בקרבי, אך חשבתי דרכי ואין לי שום עצה ותחבולה מה לעשות בפרט שהדרך מקלקל מאד מאד. ולהיכן ארוץ ומה אוכל לעשות. לעת עתה נתתי שבח והודיה להשם יתברך מה שהודעתני שכבר נסעו מזה וכו', וגם בנך שיחיה מהסתם אינו מצוי במקומו. ועתה עיני מצפות ומקוות ומיחלות וכלות כל היום לשמע איזה בשורה טובה מאתכם ולה' הישועה.
והנה ביום א' הסמוך בערב אחר הדלקת נר חנוכה בא לפה בבהלה גדולה רבי אפרים עם חמותו מקרומינטשאג, כי להם הודיע מקדם ר"ש וו"ע מברסלב. אבל כשהראיתי להם מכתבך נחה דעתם קצת מאחר שעל כל פנים בנו מחזיק בדרך וכו', וביום ב' א דחנוכה אחר חצות היום נסעו שניהם מזה לקראתם על דרך טירהאוויצע ואומאן, וגם שלחתי בידם מכתב קצר. כעת עיני מטייפין, צופיות ומיחלות עד בוא דברו בבשורה טובה וישועה או עד שישוב ויבוא לפה רבי אפרים הנ"ל, וכעת איני יודע כלל מה לעשות רק עיני תלויות למרום עד שפותח את שפתי לפרש שיחתי לפניו על כל התלאות העוברים עלינו, למענו ולמען נאמן ביתו אשר אנו סמוכים עליו, יעשה ברחמיו ויציל את כלנו מהרה ושלא יפחידו אותנו עוד כלל. ובו בטחתי שיעשה עמנו חסדים נפלאים בכחו של זקן דקדשה, וישמיענו בשורות טובות מהרה נגילה ונשמחה בישועתו. ועתה אני מקוה עוד למכתבך ולהשיבני אם קבלת מכתבי ששלחתי ביום ד' וישב העבר באריכות קצת להשיב את נפשך העיפה, ומהסתם כבר קבלת אותו ובודאי החיה את נפשך גם בעת צרה הזאת השם יתברך יושיענו מהרה, וכעת איני יודע כלל מה לכתב לך ולבני ביתך, עד שישוב רבי אפרים הנ"ל, ותראה לכתב לבני ביתי לברסלב ותודיעם שקבלת מכתבי ותחזקם שיבטחו בה' ואל יפחדו כי ה' אתנו, עד הנה עזרונו רחמיו יתברך גם עד זקנה ושיבה אל יעזבנו עד אגיד זרועך לדור וכו' לא שבק ולא שבק. והנה איך שהוא על כל פנים עתה הם ימי חנוכה שהם ימי הודאה. וזכינו בצוק העתים הללו לשמע נוראות כאלה על קדשת חנוכה ובפרט התורה של הארת הדעת הקדושה של בן ותלמיד להודיע לכל דרי מטה אפלו אפלו אפלו וכו' וכו' כי מלא כל הארץ כבודו ועדין ה' אתנו אל תיראום והפאסט נחוצה.
דברי אביכם הנאנח והנדכה ומחכה ומצפה לישועת ה' בכל עת,
נתן מברסלב.
מכתב ת"ח
בעזרת השם יתברך.
שלום לאהובי בני חביבי.
כבר כתבתי לך ביום ד' ג דחנוכה שקבלתי מכתביך הטובים, ומאליכם תבינו הצער שלי השם יתברך ירחם. ועתה בודאי אני עומד ומצפה ומקוה בכל יום לקבל מכתביך בכל פעם, אולי תשמיעני איזה צמיחת קרן ישועה, והיום עדין לא הגיע הפאסט. וביום א' העבר קבלתי מכתבך הקצר ולא הודעתני בו חדשות כלל, ואף על פי כן החיית נפשי בו כי כך הוא רצוני שעתה תכתב אגרת בכל פעם, והנה בודאי כבר נודע לך שרבי אפרים מקרומינטשאג נסע לאומאן. ואתמול בא לפה עם בנו רבי ישראל שיחיה, וגם הביא לפה את בני נחמן שיחיה, והיה לי שמחה וצער מזה כאשר תבין מעצמך. ומאליך תבין להודיע בסוד לזוגתי ובני ביתי שהוא כאן בחיים ושלום ושיראו שבני הקטן גם כן לא יהיה בביתי כאשר כתבת כבר, ושיהיה הכל בחכמה בסוד באפן שלא יתודע חס ושלום. ולה' עיני מיחלות עד הנה עזרונו רחמיו יתברך והציל אותך בעצמך מפחד הזה בימי נעוריך כמה פעמים כאשר אתה ידעת, כן יוסיף חסדו ויציל את בנינו ובנך מפחד הזה לעולם. ולמען כבוד הזקן שבזקנים שאנו בטוחים בכחו יעשה ולא יתן אותנו לחרפה לפני שונאינו הרבים חס ושלום, ויפדה אותנו מכל הצרות ובפרט מצרה הזאת וכאב את בן ירצנו ויחינו וישמחנו בישועתו מהרה, אמן כן יהי רצון:
ותהלה לאל בצר הרחבת לי שעתה דיקא עוסק רבי נחמן שם בזכות הרבים, וברוך השם שכבר שלחת לו הסך שכתבת, ועתה תקבל סך חמשים רובל חדש על העסק. ומאליך תבין מתי לשלחם לו כפי מה שיכתב לך משם, גם תקבל חמשה רובל כסף ותשלחם לביתי. ומה שאתה חושש אודות מעות על העסק הוא בחנם כי לעת עתה אני שולח לך מעות. ואם אהיה מכרח להתעכב בדרך עוד, אשלח לך עוד בעזרת השם יתברך, וקויתי לה' שלא תצטרך ללוות, ואם תלוה יהיה רק לפי שעה ואסלק לך מיד. כי איני רוצה להיות בעל חוב, ולה' הישועה שיהיה הכל על נכון.
ותזהר מאד עתה ביותר שלא להרבות בדאגות ומרה שחורה ומחשבות יתרות, והנה אתה כותב לי בכל פעם שאתה מתנהג בדרכך לחשב הרבה בכל עת. ולא כך הוא המדה, אדרבא עכשיו שכבר נתרבו תהומות הצרות רחמנא לצלן ותהום אל תהום קורא וכו', צריכים עתה דיקא להתגבר לבלי לחשב הרבה כלל, רק להשליך יהבו על ה' ולהפך היגון ואנחה לששון ולשמחה. מה שאף על פי כן אף על פי כן זכינו להנצל מפח יוקשים לבלי להתנגד על אור כזה וכו'. וזכותו יגן עלינו ועל זרענו בודאי ויושיענו ויצילנו ברחמיו הגדולים, וכעת אין להאריך. וכאשר אקבל מכתבך אשיב לך מיד כראוי, ומאד החיית את נפשי במה שכתבת שעסקת בחנוכה הזה בהתורה "שלום לרחוק ולקרוב" (לקוטי מוהר"ן סימן סג) שחברתי בחסדו עליו הלכות שלוח הקן וענין חנוכה. ובוא וראה נפלאות ה' כי גם אנכי פה דברתי בליל שבת חנוכה מהתורה הזאת הרבה בענין חנוכה, ובענין מה שעובר עלינו בכלל ובפרט שכלול במה שנאמר שם על פסוק "וירא את המקום". שים לבך בני היטב לכל מה שנאמר שם ותוכל להחיות את עצמך הרבה בכל עת, אך שיהיה הכל לקרב ולא לרחק חס ושלום, לשמח נפשך על ידי זה ולא להפך חס ושלום. ותרגיל עצמך בכל פעם לעין בכל עת במה שזכני השם יתברך לחדש בדבריו הקדושים, וקויתי לה' שיחיה נפשך מאד כי אין לנו במה להחיות נפשנו כי אם בדברי תורתו הקדושים ובשיחותיו הקדושות הצריכין למוד גדול. ותהלה לאל בארנו בם בחסדו דברים נפלאים המחיין נפשות מאד. הפך בהם והפך בהם וכו' חזק בני וחזק ובטח בה' כי לא יעזב אותנו, ואיך שהוא לית רעותא טבא דאיתאבד. והנה אתה זוכה עתה דיקא להיות לעזר לעסק בעסקנו. ברוך הטוב והמיטיב אשר הקדים רפואה למכתנו. וכן דרכו יתברך תמיד כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מגילה יג). ויש בזה הרבה לדבר. אך אי אפשר עתה בפרט על פני השדה. ויתר מזה אכתב לך אם ירצה השם כאשר אקבל מכתבך בפאסט הזאת, ולה' הישועה.
דברי אביך המצפה לישועה,
נתן מברסלב.
ברגע זאת קבל רבי אבילי נרו יאיר מכתבו בבית הפאסט והנני מודיעו שתהלה לאל קבלתיו והיה לנו לנחת גדול, השם יתברך יושיענו לשמע עוד בשורות טובות מהרה באפן שלא יהיה עוד שום פחד כלל. ולה' הישועה.
נתן הנ"ל.
מכתב של"ב
יום א' וישב תר"א.
בני חביבי, מכתבך קבלתי עתה עם הקוויטיל מרבי יעקב הירץ והיה לי לנחת, ואין כל דבר להודיעך. והנה ימי חנוכה הקדושים ממשמשים לבוא ולה' התקוה שנזכה להתועד יחד ופנים אל פנים נדבר, השם יתברך יזכנו לקדשת חנוכה להמשיך הדעת הקדוש עלינו ועל דורותינו ועל כל דורות וכו'.
דברי אביך,
נתן מברסלב.
מכתב תמ"ז
ברוך השם יום ג' ב דחנוכה תר"ד ברסלב.
בעל הנסים יעשה נסים ונפלאות להושיעך בכל מה שאתה צריך להושע. אהובי בני חביבי הותיק מורנו הרב יצחק נרו יאיר עם כל יוצאי חלציך היקרים שיחיו ובפרט בנך החתן המפלא מורנו הרב דוד צבי שיחיה:
אין לחדש במה שתחת השמש. אך הואיל והזמין ה' מוסר כתב זה לביתי גיסי רבי ברוך נרו יאיר, אמרתי לא אמנע טוב תשוקתך לנטות ידי במכתב, אולי יזמין ה' תחת קלמוסי מהחדושים שהם למעלה מהשמש שהם מתחדשים בכל יום ובכל עת בבחינת "ובטובו מחדש" וכו', בחינת "חדשים לבקרים רבה אמונתך". ובפרט בימי חנוכה הקדושים שהם ימי הודאה בחינת שעשוע עולם הבא. ובאמת בכל יום עושה השם יתברך עם כל אחד ואחד חסדים חדשים בבחינת "חדשים לבקרים" וכו', בחינת "חסדי ה' כי לא תמנו" וכו'. וכמובן למשכיל מפרוש רש"י שם שפרש שם שהחסדים מתחדשים בכל בקר. ובודאי צריכין בכל יום להודות עליהם, שזה עקר שעשוע עולם הבא שצריכין להמשיך על עצמו בכל יום ויום, כי לכך נוצרנו להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך בכל יום ובכל עת וכו', שזהו בחינת כל הברכות וההודאות וכו' שתקנו לנו רבותינו זכרונם לברכה לומר בכל יום ובפרט מה שאומרים בברכת 'מודים' וכו': 'נודה לך וכו' על נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים' וכו', וכפי מה שהאדם עוסק בזה בחייו להודות ולהלל לשמו יתברך תמיד, כן יזכה לעולם הבא לעסק בזה בהודאה והלל שזה עקר שעשוע עולם הבא. ומכל שכן בימי חנוכה שנקבעו רק על זה להודות ולהלל לשמך הגדול שהוא בחינת שעשוע עולם הבא. כמו שגלה לנו אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה נוראות קדשת חנוכה כמו שכתוב בסימן ב' בלקוטי תנינא, ובפרט שבכל שנה בודאי נעשים כמה נסים וישועות ונפלאות. כמה שיודעים מהם. והרבה נסים שנעשים באתכסיא. כי אין בעל הנס מכיר בנסו.
והנה בני ידידי הנה עזרך השם יתברך שעשית שדוך הגון עם בנך נכדי ידידי שיחיה, וצריכין להודות על העבר ולבקש על להבא שנזכה שיהיה הזווג עולה יפה ויגמר בכי טוב בכל הבחינות. וכן עוד כמה ישועות ונפלאות שעשה השם יתברך עמנו בכלל, ובפרט שזכינו להוציא הספר וכו', שגם אתה תוכל להבין מרחוק כמה גדול הישועה והנס הנפלא והנורא הזה שבעצם גלותנו מכל הצדדים שאין בעולם נרדפים כמונו נבזים ודוויים סחופים אנחנו בין ישראל בעצמן מכל שכן וכו'. ובשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו. לולא ה' שהיה לנו וכו', לולא ה' שהיה לנו שהוא חדוש נפלא שנצלנו מבין שניהם שהיו רוצים לבלענו חיים חס ושלום. ברוך ה' שלא נתננו טרף לשניהם. ותקטן עוד זאת בעיניך מלא רחמים וזכיתנו בשנה הזאת להוציא לאור וכו' מה גדלו מעשיך ה' וכו', ותהלה לאל יש לך חלק גדול בזה בחסדו יתברך. ואי אפשר להאריך בכתב בזה בפרט על פני השדה כי לא יספיקו המון יריעות. אלו פינו מלא שירה כים וכו' סוף דבר הכל נשמע שגם אתה צריך לשמח נפשך בישועות הגדולות הנ"ל שהזכרתי לך, מכל שכן שיש עוד ועוד אשר רבו לספר. ובאמת בכל זאת שמחה תמיד, וה' ישמח נפשך ונפשנו בשמחת קדשת חנוכה הקדושים, הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות גם עתה כשם שעשה עמנו נסים בימי מתתיהו וכו'.
דברי אביך המצפה לראותו עם בנך שיחיה בחיים ושמחה בקרוב, על כל פנים תראה לבוא תחלת ליל ו' נגילה ונשמחה בישועתו.
נתן מברסלב.
ותפרס בשלום כל אנשי שלומנו באהבה רבה, ובפרט בשלום ידידי כנפשי הרבני וכו' מורנו הרב יעקב נרו יאיר, ותאמר לו שיבוא על שבת קדש הבא עלינו לטובה בלי תרוץ, ובודאי לא יתחרט על זה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, וההפך מובן ממילא, ודעת לנבון נקל. ה' יאיר אור האמת וכו', שזהו בחינת אור נר חנוכה, כמו שכתוב בסימן ב' הנ"ל.
נתן הנ"ל.
|
|