ספר המידות - ערך צדיק

א. אל יקשה לך הדבר כשאתה רואה, שהצדיק לא תקן איזהו דבר, כי זה סבה מאת השם יתברך, שיניח מקום לבניו להתגדל בו:

ב. פעמים שבטולה של תורה זהו יסודה:

ג. מקבלים מתנות מרשעים, כדי שיחזרו בתשובה:

ד. צדיקים מהני זכותיהו אעלמא, אדידהו לא:

ה. מצינו שצדיק אחד עושה דבר, כדי שיהיה רבו לצדיק אחר:

ו. תועלת גדול לראות פני גדולי הדור:

ז. הצדיק נענש, כשאינו מתפלל על דורו:

ח. הלומד תורה לתלמיד שאינו הגון, נקרא רשע:

ט. לשון חכמים היא מעשרת ומרפא, בכן תלמד לדבר בלשונם:

י. המלמד תורה לאחרים, התורה נתגלה לו בלא טרח:

יא. מצינו שהצדיק מתרעם, כשאחד מתלמידיו מתקרב את עצמו לצדיק אחר כדי להתפאר:

יב. לקרב לצדיקים בטרחא מסתיעא מלתא טפי לעבודת הבורא:

יג. לפעמים מראים מן השמים לצדיק דבר שאינו:

יד. העושה טובה למי שאינו יודעה, כזורק אבן למרקוליס:

טו. כל אדם ינהג את עצמו, כמו ששמע מרבו:

טז. לפעמים הקדוש ברוך הוא מאסף כמה צדיקים במקום אחד, כדי שידחקו זה את זה ויצטערו, ועל ידי זה יתבשלו כל צרכם:

יז. מי שאינו מעציר את עצמו, זוכה לתלמידים:

יח. יש צדיק שקולו הולך מרחוק, הינו בפרסום, ואחר כך הוא נופל על ידי תאות ממון:

יט. מי שהקדוש ברוך הוא חשוב בעיניו, יכתב בספר כל שמות הצדיקים והתנאים והיראים לזכרון:

כ. אל יקשה לך, למה להם לצדיקים להנות מאחרים כדי להנהיג את בני ביתו בעשר ובכבוד, מוטב שלא להנהיג ולא להנות מאחרים, אל יקשה לך, כי כל מה שיש תענוג והרחבה לצדיק, על ידי זה נתגדל נשמתו, ואזי יש בית מנוחה לשכינת הקדוש ברוך הוא, ובכן אין לבוא לבית בידים ריקניות:

כא. כשתרצה שיתפלל עליך איזה צדיק, תלך לצדיק שהוא רחמן:

כב. מי שהוא מפורסם בדורו, צריך לקרות אותו רבי, אפלו שאתה גדול ממנו:

כג. כשהצדיק נופל לאיזה צרה, צריך לו לבקש מצדיק אחר, שיתפלל בעדו:

כד. אלו בני אדם הנוסעים לצדיק, אף על פי שאין מקבלים תורה ממנו, מקבלים שכר על הנסיעה:

כה. מי שאינו משמש תלמידי חכמים, חיב מיתה:

כו. הצדיק יכול להעלות מתים למדרגה גדולה:

כז. בהליכה שהולך אצל תלמיד חכם, בזה הוא מתקן פגם שפגם בברכת הנהנין. :

כח. כל שאפשר לו למחות ולא מחה, הוא נענש עליהם:

כט. לאו ארח ארעא לקבל מרות אחרים בפני הצדיק:

ל. כל המתעצל בהספדו של חכם, אינו מאריך ימים:

לא. הצדיק יכול לענש לפי מזלו:

לב. כשהצדיק נפטר, אזי לקותא בא לפי מדתו שנהג:

לג. בזכות הצדיק תלמידיו מתפרנסים:

לד. מי ששומע תורה מהצדיק, הוי כאלו הוא אמר התורה:

לה. שקולה מיתת הצדיקים כשרפת בית אלקינו:

לו. אם תלמיד חכם הגון הוא למד ממנו, ואם לאו פרש ממנו:

לז. אין להסתכל על רבו בבית המרחץ וכדומה:

לח. לפעמים יש שני צדיקים שוין, לאחד מראין לו דברים עליונים, ולאחד אין מראין לו. תדע שזה שאין מראין לו, מפני שצריך להשתמש בזכותו להגן על אחרים:

לט. מוטב לקרב את עצמו לצדיק שהוא רחמן:

מ. בזכות שמוש אדם גדול אדם נצול ממיתה:

מא. המורה הלכה בפני רבו, חיב מיתה, וראוי להכישו נחש, ונקרא חוטא, ומורידין אותו מגדולתו, ואזיל לשאול בלא ולד:

מב. המקור שממנו תשאב החכמה דהינו הרב, השתדל שיהיה ברוך וכשר, ולא תחליפנו, לא תמיר אותו:

מג. כל איש ידמה במעשיו לברכת אותו השבט:

מד. כשיש רשע בבית, אזי נסתלק מהצדיק מעין התורה:

מה. בזכות קבורת הצדיקים בחוץ לארץ יזכו גם שאר המתים מגלגול מחלות:

מו. הממון שמהנה את הצדיק, הרי זה כאלו עבד עבודת בית המקדש:

מז. יש צדיקים שאינם נקראים בשם רבי:

מח. כשהצדיק אומר איזהו דבור, כל זמן שהדבור לא נתקים, שעדין לא בא זמנו, הדבור הזה חקוק בעולם העליון, אבל אין מאיר בבהירות, וכשמגיע הזמן שיתקים, אזי הדבור מתחיל להאיר בבהירות:

מט. המהנה את תלמיד חכם, צריך לחזק שלא יתבזה בעיניו התלמיד חכם:

נ. המונע הלכה מתלמידו, כאלו גוזלו מנחלת אבותיו, ואפלו עוברין שבמעי אמן מקללין אותו ומנקבין אותו ככברה. ואם למדו זוכה לברכות כיוסף, וזוכה ומלמדה לעולם הבא:

נא. מי שאינו מהנה תלמיד חכם מנכסיו, אינו רואה סימן ברכה לעולם:

נב. המלגלג על דברי חכמים, הוא נענש מיתה:

נג. קרבת הצדיקים טוב בעולם הזה ובעולם הבא:

נד. הצדיק בדבורו יכול לפסק לזה גן עדן ולזה גיהנם:

נה. טוב לבלות זמן רב, בשביל שעה אחת, שיתקרב לצדיק:

נו. כשנתמעט לאדם משמשיו, ידאג מיום המיתה או מדבר אחר:

נז. יש נאה דורש, ואף על פי כן אינו מכון אל האמת:

נח. צדיק יכול להגביה תורה של צדיק אחר:

נט. מה שהצדיק מחדש בתורה, הקדוש ברוך הוא אומרה בשמו:

ס. דברי צדיקים חכמים חביבים מדברי תורה ומדברי נביאים, וצריך לשמע ולצית אותם אף על פי שאין מראין לך שום מופת:

סא. מי שמשבח את הצדיק, ינוחו ברכות על ראשו:

סב. הצדיק שבעיר - כל דבריהם עליו מוטל:

סג. מותר לצדיק לשמש עם מי שהוא שונה הלכות, כשהוא מלמדו איזהו דבר חדש:

סד. מי שמביא את עם הארץ לקרב תחת כנפי הצדיק מקבל על ידי זה שכר:

סה. על ידי הקבלת פני הרב לא יראה שחת:

סו. לפעמים התפלה אינה מועלת אלא בשעתה, וכשפוסקין מלהתפלל, עושה הקדוש ברוך הוא רצונו וחפצו:

סז. המביא דורון לתלמיד חכם, כאלו מקריב בכורים:

סח. אין להטריח את המקום:

סט. מי שאוהב את הצדיק, צריך לשמר את הצדיק, שלא יצא עליו שם רע:

ע. כל טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים:

עא. אל תתפלל ואל תטריח את קונך, כל זמן שאתה יכול לעשות בפעולה:

עב. הצדיק - כל זמן שהוא בעולם הזה, הגן עדן שיש לו משתמשין בו הצדיקים האחרים שבגן עדן:

עג. יש תלמידים שעקרם תלויים בזכות הצדיק, וכשנסתלק הצדיק אזי נסתלקים גם הם או נענשים:

עד. המקרבים שיש לצדיק בחייו, הם יהיו מקרבים במותם [במותו]:

עה. מי שהיה מקרב לצדיק אחד, ואחר כך מקרב את עצמו לצדיק אחר, התורה ששמע מהצדיק הראשון מטרידין אותו:

עו. לפעמים הצדיק נפטר, כדי שיכריע איזה דין למעלה:

עז. איזהו בן עולם הבא, זה שחולקין לו כבוד מחמת חכמתו:

עח. על ידי צדקה נעשה סור מרע:

עט. אינך זקוק ליסר תלמידך ולסלקו מלפניך, כשאינו רוצה לילך בדרך הישר, אלא תקרבהו, כי זה טובת שאר התלמידים, וסופו לתת לב:

פ. לפעמים אדם מת קדם זמנו על ידי תרעמת צדיק:

פא. יכול להיות שיהיה אדם צדיק גדול, אף על פי שלא למד הרבה:

פב. מי שאינו מאמין בדברי הצדיקים, ראוי לענש, כל שכן מלגלג:

פג. כשאחד בא לקרב את עצמו לצדיק, מותר לו להרחיקו, כששואל קושיות שאינו צריך:

פד. כשהצדיק אומר תורה לעם, מותר לו לחבב תורתו בעיניהם קדם שיאמר:

פה. אפלו זווג ראשון מתהפך בתפלה:

פו. בעולם הזה כל הרוצה לקרב את עצמו מקרב, אבל בעולם הבא אין מקרבין אלא המקרבין מכבר:

פז. צדיק שקרב את האדם, והאדם הזה לא רצה לקרב את עצמו, מותר לו לדחות בידים:

פח. הצדיק יכול לענש את האדם במיתה, אפלו על ידי חלישות דעתו, אפלו בטעות:

פט. דברים שאתה שומע מפי הצדיק, הם מועילים יותר, ממה שאתה לומד בספרים:

צ. אדם מבין יותר, כשרואה פני המדבר:

צא. על ידי דבור קל של הצדיק נפתח אור גדול, אז בנקל לבני אדם להשיג חכמות רמות:

צב. מי שאינו נוהג כשורה, מותר להשתעבד בו:

צג. לפעמים הצדיק מנשא את האדם ואחר כך משפילו וזה לטובת האיש:

צד. יש צדיק נקרא טוב, ויש צדיק שאינו נקרא טוב, ויש רשע רע, ויש רשע שאינו רע:

צה. גנאי הוא ושפלות לדור, שכפופין לזה שאין לו מי שיעשה מלאכתו:

צו. ללמד לאחרים עדיף ממעשה:

צז. יש להזהר מלהראות חסידות לפני גדולים:

צח. מהות האדם נכר על ידי התקרבותו; כשרואין למי הוא מקרב:

צט. הצדיק - אל יסכן עצמו להתפלל בעצמו, עד שיהיה הוא מסוכן, אלא ישתתף עמו צדיק אחר:

ק. הצדיק יש לו כח להתפלל על אדם, שינצל מחטאים:

קא. הצדיק הוא הצלם אלקים של הדור:

קב. הצדיק הוא סובל לסובליו בעת צרתם:

קג. יכול אדם שיהיה צדיק, אף על פי שאין לו בטחון בשלמות:

קד. הצדיק יכול להתענג, ואינו ירא מהיצר הרע, כי תורתו מגנה עליו:

קה. מי שאינו עומד בפני רבו, נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח:

קו. אין להטריח את השם יתברך כשיכולין להועיל על ידי דבר אחר:

קז. לפעמים על ידי נחת רוח אחד ומעט שעושין לצדיק, על ידי זה זוכין לעולם הבא:

קח. מי שיש לו אמונה שלמה בשם יתברך, יכול לעשות נחת רוח לצדיק:

קט. מי שאין לו שום הרהורי עבודה זרה, הוא משתוקק תמיד להציל את הצדיקים:

קי. מי שרוצה לעשות טובה לצדיק, הקדוש ברוך הוא נותן לו כח לזה:

קיא. תלמיד חכם המבעט ברבותיו, נתקצרו שנותיו:

קיב. המנהיג עצמו ברבנות כשיש גדול ממנו, נתקצרים שנותיו:

קיג. כשהצדיק צריך להתפלל שיתנו לו איזה דבר וירא מהמקטרגים על צדקתו, יבקש הפך רצונו:

קיד. כשרשע עושה איזה רעה ובא להצדיק ושואל ממנו אם יפה עשה, מותר לומר לו: יפה עשית, כדי להציל את נפשו:

קטו. מי שמפריש בני אדם מלבוא תחת כנפי השכינה, על ידי זה נופלים בניו לעבדות:

קטז. לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות:

קיז. בתחלה הקדוש ברוך הוא מגלה הסוד בתורה לצדיק, ואחר כך אומר הקדוש ברוך הוא התורה בשביל [בשם] הצדיק:

קיח. לפעמים הצדיק מתענה ומתפלל ואינו מועיל:

קיט. הצדיק מותר לו לפרץ גדרים של אחרים בשביל דרכו:

קכ. לפעמים גוזרים מלמעלה על מספר בני אדם שימותו, ויש אחד ביניהם שהצדיק אוהב אותו, יש כח בצדיק להתפלל עליו ולהציל אותו ולתן אחר תחתיו. :

קכא. יש כח בצדיק לקח מזה ולתן לזה:

קכב. ברכת הצדיק הוא פדיון:

קכג. כל צדיק יש לו דבר עבודה, שצדיק אחר, אפלו גדול ממנו, אינו יכול להשיג עבודתו:

קכד. מה שהצדיקים נוסעים ממקום למקום בשביל ממון, כי דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר:

קכה. אריכת ימים של תלמיד חכם בא, כשמכבדין זה את זה:

קכו. אינה דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע:

קכז. מי שמנסה את הצדיק, כאלו מנסה את הקדוש ברוך הוא:

קכח. כל הגביות שאומות העולם גובין מישראל, אין זה אלא בשביל הפגם שפגמו בכבוד הצדיק:

קכט. כששונאי השם דוברים וחולקים על הצדיק, הוא כבוד גדול לצדיק:

קל. על ידי אמונת צדיקים נמתק הדין:

קלא. הצדיק הוא מלמד את הקדוש ברוך הוא בתורתו, איך יתנהג עמנו:

קלב. התפלה שאדם מתפלל בהתקשרות הצדיקים, הוא נענה:

קלג. הקדוש ברוך הוא מוחל עוונות ישראל בשביל הצדיקים:

קלד. הליצנות אינו מניח את האדם לילך לצדיקים:

קלה. על ידי צדקה זוכה להתקרבות לצדיקים:

קלו. אין לך צדיק שאין עליו מחלקת ומחקרים:

קלז. יש רשע שהוא בוש לכפר בצדיק עצמו ומדבר רעות על אלו שהם תחת הצדיק:

קלח. על ידי ראית פני הצדיק נתחדד השכל:

קלט. מי ששומר את הצדיק, שלא יפל בו שום צער, יזכה לכבוד ויהנה מצדקת הצדיק:

קמ. על ידי שמיעת תורה מפי הצדיק מקבלין חיות:

קמא. רשע שעשה חטאים רבים, תקנתו - שיהיה פעולותיו לחיות את הצדיק:

קמב. כשרשע מכניע את עצמו תחת הצדיק, בידוע שנגזר על הצדיק איזה צרה ועכשו לא יבוא עליו עוד הצרה:

קמג. כשתירא מהצדיק, תזכה לסור מרע:

קמד. כשהצדיק שורה בצער, והרשע מבקש רחמים עליו, על ידי זה יזכה לעתיד לעמד על שערי צדיק:

קמה. מה שלפעמים הקדוש ברוך הוא אינו שומע תפלת הצדיק, כדי שידחה בזה את הרשעים, שישארו ברשעותן:

קמו. על ידי מחלקת על הצדיק שוכחין את התורה:

קמז. השבח שמשבחין את הצדיקים, כאלו משבחין את הקדוש ברוך הוא:

קמח. עיר שהיא צית את הצדיק, אין מלחמה נשמעת בה ואין מהומה ואין שמועה רעה:

קמט. ההתנגדות על הצדיקים זה בא מהתנגדות שבין הצדיקים בעצמן:

קנ. בשביל זה הקדוש ברוך הוא נותן פרנסה לצדיק על ידי המון עם, כדי שיהיה לו איזה התחברות עמהם, וכשיזכר הקדוש ברוך הוא את הצדיק, יזכר גם אותם:

קנא. ביאת המשיח תלוי בקרבת הצדיק:

קנב. עקר שלמות הנפש תלוי בקרבות הצדיקים:

קנג. מי שמקרב את עצמו לצדיק וקרבתו אינו בתמימות, על ידי זה נתהפך אחר כך לרודף:

קנד. השקרן - בשעה שבא לראות את הצדיק, לבו חושב איך ידבר אחר כך:

קנה. הדבורים שדוברים על הצדיק, לסוף שדבריהם נהפך עליהם, ונופלים למשכב:

קנו. מי שמכניע את עצמו בפני הצדיק, בזה מעורר אהבה אצל הצדיק:

קנז. על ידי ספורי מעשיות מצדיקים, על ידי זה זוכין להתקרב להם:

קנח. לפי רוח הקדש שהקדוש ברוך הוא נותן לצדיק, כן העשירים סומכין אותו, ולפי סמיכתם אותו, כן יכול להחזיר את הרשעים בתשובה:

קנט. היסורין שבאין על הצדיקים, בשביל כדי שלא יהרהרו הרשעים לעולם הבא על הטוב, שיתן הקדוש ברוך הוא לצדיקים:

קס. כשהיראים הם בהתחברות עם הצדיק, על ידי זה גורמים זווג בין קודשא בריך הוא ושכינתה פנים בפנים, ואין ירידה אחריו:

קסא. על ידי שבח שמשבחין את הצדיקים, מפילין את הרשעים נפילה גדולה:

קסב. הצדיק נסתלק בעוון כשוף ונאוף:

קסג. הנואפים, לרב הם מתנגדים על הצדיקים:

קסד. כשהצדיק נסתלק, נשאר העולם כטמאים, וצדקת העולם נמאס בעיני הקדוש ברוך הוא:

קסה. על ידי הגדלת העולם על הצדיק נתעורר, חס ושלום, חרון אף, גם שרפה נתעורר:

קסו. טלטול הצדיקים לפעמים הוא בשביל לגלות איזה צדיק נסתר:

קסז. לפעמים יסורין באים על הצדיק, כדי למעט בצרות ישראל:

קסח. מלוי כרסם של המון עם גורם לאבדת הצדיק:

קסט. יסורים שבאים על הצדיקים הוא כפרה על כל ישראל:

קע. מי שאינו רוצה לקבל על עצמו על של הצדיק, הקדוש ברוך הוא כועס עליו ומבעתהו:

קעא. מי שמביא דורון לצדיק, הקדוש ברוך הוא עושה לו נחת רוח:

קעב. על ידי דורון שמביאין לצדיקים, מכניעין את השונאים ומבטלין את הרוח רעה, ששורה על האדם:

קעג. על ידי השתטחות על קברי הצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות, אף על פי שאינו ראוי לכך:

קעד. מי שמספר מעשיות מצדיקים, הקדוש ברוך הוא עושה לו חסד:

קעה. מה שהצדיק מנהיג את העולם, הוא מחמת יראה שבתוכו:

קעו. כשאדם נתברך מן הצדיק, צריך לעמד על רגליו:

קעז. המלך גובה יציאותיו מן העם:

קעח. על ידי כבוד שמכבדין את בני הצדיקים, נתעורר רצון אצל השם יתברך שיבוא משיח:

קעט. על ידי ההליכה שהולכים לצדיק, מכניעים את השונאים:

קפ. מי שעובר על הצווי של הצדיק, הוא נופל מחשיבותו:

קפא. מי שמהנהו מנכסיו, כאלו מהנה כל ישראל ונצול ממיתה:

קפב. מי שמסרב על דברי צדיק, כאלו שאל בקוסמים:

קפג. על ידי החכמה ה' עמו, גם אימתו מוטלת על הבריות:

קפד. מי שסומך את הצדיק בכל מיני סמיכות, הוא סמוך וקרוב לו לעולם הבא:

קפה. מי שמתגרה בצדיק, לסוף הוא נתפס במצודה רעה:

קפו. מי שמספר מעשיות מצדיקים, מזכירין לו צדקותיו:

קפז. הצדיק יכול לתן דבר, שלא בא לעולם:

קפח. הצדיק - כל מקום אשר ידרך כף רגליו הוא קונה:

קפט. מי שנותן עצה לצדיקים בעת התנגדות, מעשה ידיו קימים; ואין מבטל אותם:

קצ. בשעה שמסתכל על הצדיק, יסתכל באימה, כדי שלא יענשו אותו מן השמים. :

קצא. על ידי יראת שמים נשתוקק האדם לקרב את עצמו לצדיק:

קצב. על ידי ישיבה אצל שולחן הצדיק נתבטל המלחמה:

קצג. מי שהוא זיפן, לסוף שיתחבר עם המתנגדים, שחולקים על הצדיק:

קצד. לפעמים הצרעת פורח לצדיק, כי מקרוב קרב איזה אדם בתשובה:

קצה. מי שאומר על הצדיק שהוא רשע ועל הרשע שהוא צדיק, על ידי זה יפל לחולשה, גם על ידי זה חמה ולבנה נלקין:

קצו. התקשרות לצדיק הוא רפואה גדולה:

קצז. קשה לאדם להשיג איזה תשועה, כשיש צדיק בעיר, ואינו מבקש ממנו, שיתפלל עליו:

קצח. לפעמים יש אחד שמקרב בהתקרבות גדול לצדיק, ואינו מרגיש בעצמו שום יראת שמים; ידע כי אם לא היה מקרב, לא היה ראוי לחיות כלל:

קצט. לפעמים הצדיק מתביש לבקש מהקדוש ברוך הוא על צערו. מה עושה הקדוש ברוך הוא, מביא צער כזה על רשע, כדי כשהרשע בא ומבקש ממנו, שיתפלל עליו, על ידי זה נצול גם הצדיק מצערו:

ר. מי שחולק על הצדיק בפניו, בידוע שאין בו יראת שמים:

רא. לפעמים המחלקת על הצדיק הוא הוכחה גדולה שהוא צדיק:

רב. יש רשע שמצליח, וכשרודף את הצדיק, אזי הקליפות בעצמם נוקמים ממנו. :

רג. החלוק שבין צדיק לירא שמים, שהירא אין לו רשות לגלות מסתוריו של הקדוש ברוך הוא, אבל הצדיק יש לו רשות:

רד. מי שדובר על הצדיק, בידוע שהוא גדלן:

רה. כשהקדוש ברוך הוא רוצה, שהצדיק ילמד דרך את העם, מרמז לו בפרנסתו. :

רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין, על איזה עברה בא עליו הפורענות הזאת:

רז. מי ששומר את בריתו, בודאי מחבב את הצדיק:

רח. כשהצדיק עובד את השם יתברך ואינו משגיח על המון עם, ללמד אותם, על ידי זה נופל ממדרגתו:

רט. על ידי הפרנסה שמפרנסין את הצדיק, נמחל להם כל עוונותיהם, כמו הכהנים אוכלים, ובעלים מתכפרים: